תוספתא כפשוטה על שביעית ה:יח
Tosefta Kifshutah on Sheviis 5:18 (Tosefta Kifshutah on Sheviit 5:18) · תוספתא כפשוטה על שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →38. תבן של שביעית אין נותנין אותו וכו'. בכפו"פ פמ"ז, עמ' תרמ"ב: אין שורפין תבן וקש של שביעית מפני שראוי למאכל בהמה, 59 הוא לשון הר"מ פ"ה מה' שמיטה הי"ט ע"פ משנתנו פ"ט מ"ז. ועיין ברדב"ז שם ופ"ר סה"ד. ודבריו צ"ע, שהרי הר"מ (בפ"ד שם) פסק כירושלמי שאין איסור ספחים על תבן, אבל בוודאי שיש בהם משום קדושה, ואסור לשורפו. וכן מפורש בהשגות שם, ואף הר"מ מודה בה, עיין במהרי"ק ובכ"מ במקומו. ברם לפני הרדב"ז לא היתה השגה זו בספרי הר"מ, והיא נדפסה בראשונה בר"מ ד"ו של"ד ע"פ דברי הכ"מ. ומרן העתיק מן המהרי"ק. ואין נותנין אותו לתוך כר או טנא (צ"ל: טיט), וכדאיתא בתוספתא פ"ה. ובפי' הר"ש סיריליאו (צ"ז ע"ב): משום דתניא בתוספתא אין שורפין תבן וקש של שביעית מפני שהוא ראוי למאכל בהמה. וכן הוא מעתיק אף להלן שם (קל"ח סע"א). וכנראה שהרב לקח מבעל כפו"פ וחשב שהכל הוא מן התוספתא. אבל בפ"ט (קנ"ב ע"א) העתיק כלפנינו, והביא שם גם את דברי הרמב"ם. ובירושלמי (פ"ט ה"ז, ל"ט ע"א): תבן של שביעית אין שורין אותו בטיט. שרייו 60 כצ"ל. ולפנינו בטעות: שדייו. ובכי"ר שריין. ובנוסח הרש"ס: שראו. בטיט בטל, והוא שגבלו. תבן של שביעית אין נותנין אותו בכר. נתנו כבר בטל. והוא שישן עליו. ובר"מ פ"ה מה' שמיטה הכ"ג פסק כתוספתא, ולא הזכיר את ההגבלות שבירושלמי, שדווקא אם גבל בטיט וישן על הכר. ועיין בהשגות שם.
39. אם נתנוהו אחרים וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע (בלי המלה "אם"). ובפירוש הרש"ס (קנ"ג רע"ב): בתוספתא קתני נתנוהו אחרים, דהיינו גוים דלא נצטוו על השביעית. ומלשון התוספתא משמע שדווקא אם נתנוהו אחרים הרי הוא כמבוער, אבל אם נתנו הוא קנסינן ליה, ואסור ליהנות ממנו. אבל בר"מ הנ"ל: ואם נתן ה"ז כמבוער. ועיין בכפו"פ פמ"ז עמ' תרמ"ב, וכנראה שהעתיק את לשון הר"מ, ולא את לשון התוספתא. ועיין גם בסמ"ג עשין קמ"ח, ר"ה רע"ג.