תוספתא כפשוטה על שביעית ד:ג
Tosefta Kifshutah on Sheviis 4:3 (Tosefta Kifshutah on Sheviit 4:3) · תוספתא כפשוטה על שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →5. הלוף שעברה עליו שביעית וכו'. במשנתנו (פ"ה מ"ג): לוף שעברה עליו שביעית, ר' אליעזר אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו, ואם לאו, יעשה חשבון עם העניים. ומפרש בירושלמי שר' אליעזר סובר שעניים גרידא אוכלים אחר הביעור, 8 ור' יהודה שנה בפ"ט מ"ח את משנת ר' אליעזר, כרגיל אצלו, עיין להלן זבחים ספ"ב ומש"ש. ואם עברה שביעית על הלוף שנגמר בששית וריכנו 9 עיין לעיל הע' 4. וצ"ע בדבר. בשביעית כדינו, אלא שמ"מ צמחו ממנו עלים, הרי אם לקטו העניים את העלים בשביעית, 10 ואפילו לפני זמן הבעור. ואעפ"י שבעה"ב ריכנו לפני כן מ"מ לא זכה בו מן ההפקר. ואף אם נאמר שריכון כעיקור, אינו אלא לעניין שביעית גרידא, מפני שצמיחתו מתמעטת, אבל לעניין קניין עדיין מחובר הוא, ויכולים עניים לזכות בו מן ההפקר. כולם שלהם, כדין ירק שהולכים בו אחר לקיטה. אבל אם לא לקטו את העלים בשביעית והמשיכו לגדול גם בשמינית, יש כאן ספק, שאם אנו אומרים ריכון כעיקור, הרי חלק העניים גדל וכולם שלהם, אבל אם אין ריכון כעיקור יש כאן חלק לבעה"ב בגידולי ששית ושמינית, וחלק לעניים משל שביעית, ומספק עושה חשבון עם העניים ונותן להם חלקם של שביעית. עיין בפי' הרש"ס, ע"ד ע"ב, ובפירושו למשנה שם, ע"ב ע"א. ואשר לאיסור ספחים, עיין בירושלמי שם ובפי' הר"ש למשנתנו ובפי' הרש"ס הנ"ל.
5-6. ר' ליעזר או' אם שהה שלש שנים וכו'. ריבמ"ץ ור"ש פ"ה מ"ג, ועיין בפיה"מ להר"מ שם. ובירושלמי (פ"ה ה"ג, ל"ה סע"ד): עשה בארץ שלש שנים וכו'. ובנוסח הרש"ס (ע"ה רע"א): תניא לוף שעברה עליו שביעית, ר' אליעזר אומר אם עשה וכו', וזהו תיקון הרב בעצמו ע"פ התוספתא. ומפרש ר' יסא בירושלמי ששהה ג' שנים לפני שביעית, וריכנו בשביעית (כדינו, כדי שלא יגדל הרבה כדרכו), ועקרו אחרי שביעית. ואם ריכון כעיקור, הוי ליה כאילו נלקט בשביעית וכולו של עניים, ואם אין ריכון כעיקר כל מה שגדל בהיתר הוא של בעה"ב. ולפיכך אם שהה ג' שנים בארץ לפני שביעית, הרי יש לו לבעה"ב ג' חלקים ולעניים רובע ונותן להם רובע. עיין בפי' הרש"ס, ע"ד ע"ב. ועיין ר"ש פ"ה סמ"ג.