תוספתא כפשוטה על שביעית ד:יג
Tosefta Kifshutah on Sheviis 4:13 (Tosefta Kifshutah on Sheviit 4:13) · תוספתא כפשוטה על שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →36-37. בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית או שיצאו וכו'. וכ"ה בד, בכי"ע, בר"ש פ"ו מ"ד וברש"ס, ק"ג ע"א. ועיין הפירוש להלן. ואעפ"י שלכאורה משמע שברייתא זו נסמכה לפ"ו סמ"ג, מ"מ נראה עיקר שנשנתה אגב "משיעשה כיוצא בו" שבמ"ד. וכן הביאה הר"ש שם. וכבר פירשנו את הברייתא שלפניה כסמוכה למ"ד.
38. אם עשו כיוצא בהן. כ"ה בד, בכי"ע, בר"ש וברש"ס הנ"ל, בתוספ' פסחים נ"א ב' ד"ה כל [ובתוספ׳ הר״ש שם.] ובר"מ פ"ד מה' שמיטה ה"ז. ובכי"ו חסרות המלים הללו והושלמו בגליון. ולפי פשוטו משמע שתנאי זה עונה על שתי הבבות, ופירושו אם עשו כיוצא בו בהיתר, והיינו אם הבצלים של ששית נגמרו בששית, והבצלים של שביעית נגמרו בשמינית. ואעפ"י שירקות שנלקטו בשביעית חלה עליהם קדושת שביעית לעניין אכילה בקדושה, 70 אפילו לשיטת הר"ש שמתיר משום ספחים, עיין מ"ש לעיל פ"ב שו' 3. מ"מ אם בשלו לגמרי לפני שביעית אין בהם קדושה. 71 ועיין מ"ש הרש"ס בפירושו, ק"ג ע"א. והברייתא מבארת את משנתנו (פ"ו מ"ג). והר"מ הנ"ל הביא רק את הסיפא, כלומר, בצלים של שביעית שיצאו למו"ש, ועיין ברדב"ז שם. 72 ועיין בתוספ' פסחים נ"א ב' ד"ה כל ובמשנתנו פ"ו סמ"ג ובמפרשים שם, ומ"ש להלן שו' 42. והגר"א הגיה לעיל: ויצאו (במקום: או שיצאו), וחדא קתני, כלומר בצלים של ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושוב יצאו למוצאי שביעית, ואע"פ כן צריך ריבוי היתר. ועיין פאת השלחן סי' כ"ב ס"ק ז' אות ט'. ועיין מ"ש להלן בסמוך.
38-39. שזרעו כרם גדול בצלים בצפורי. וכ"ה בד. ובכי"ע: שזרעו כרם גדיר בציפורי בצלים. ובר"ש הנ"ל: שזרעו כרם גריד בצלים (ולא נזכרה שם "ציפורי") וכו', וכרם גריד שם מקום, ולא כרם ממש. וברש"ס הנ"ל: שזרעו כרם גריד בצפרי בצלים וכו', כרם גריד שם אדם הוא בצפרי. 73 ושמא יש לפנינו אשגרת לשון מתוספתא כלים ב"מ פ"ז ה"ב: ישנו כראש כרים גדול של צפורי. עיין מ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 55. וכנראה שצ"ל: כרם גדוד, כלומר, שגדדו את הגפנים, ואין כאן כלאים, עיין להלן כלאים פ"א שו' 49–50 ומש"ש. והתוספתא מדברת כאן שזרעו את הבצלים בערב שביעית, ועקרום בשביעית, והעלו ספחים במוצאי שביעית, ומעשה שהיה כך היה. ועיין להלן.
40. ומנכשין בתוכו ומביאין ירק וכו'. בר"ש הנ"ל: ומנכשין לתוכו ומביאין ירק לתוך קיתותיהן (כ"ה בד"ר) וכו', ואיירי בירק שהוסיפו הבצלים. ומשמע מדבריו שפירש שהבצלים של ע"ש נשתהו בקרקע והעלו ירק במוצאי שביעית, וזהו כפירוש הגר"א ברישא. אבל אין להסתייע מכאן, מפני שמעשה שהיה כך היה.
40-41. ובא מעשה לפני ר' יוחנן בן נורי וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע, בר"ש וברש"ס הנ"ל: ובאו ושאלו את ר' יוחנן וכו'.