תוספתא כפשוטה על שביעית ב:ז
Tosefta Kifshutah on Sheviis 2:7 (Tosefta Kifshutah on Sheviit 2:7) · תוספתא כפשוטה על שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →28. השבת והכסבר שזרען לירק וכו'. וכ"ה בד. 27 וכן ברש"ס כאן (כ"ט סע"ב) אחרי שהביא את הברייתא שלעיל הוסיף: וה"נ תניא גבי כוסבר ושבת. ועיין בפי' הרש"ס כלאים, קמ"ד ע"ב. ובכי"ע: השבת שזרעו לזרע וכו'. והיא טעות, כמפורש במשנת מעשרות פ"ד מ"ה, ועיין מ"ש להלן. ועיין בראב"ד הנ"ל ומ"ש בפי' הרש"ס הנ"ל. ושבת הוא אניטו, anethum, עיין לעף פלורה ח"ג עמ' 466 ואילך. וכוסבר הוא גד שבמקרא, coriandrum, עיין לעף שם עמ' 441 ואילך.
29. מתעשרין ובשעת לקיטתן עישורן. וכ"ה בד ובכי"ע, ועיין מ"ש לעיל גבי פול המצרי, וקרוב שלפני הרש"ס היה אף כאן: מתעשרין כולן , כלומר, אף הזרע, כמפורש להלן. ועיין להלן מעשרות פ"ג ה"ז ומש"ש.
30. אם הביאו שליש לפני ראש השנה וכו'. ומכאן שאפילו אם זרען לירק והביאו שליש לפני ר"ה, זרען מתעשר לשעבר. ולמדנו מכאן שבשבת וכוסבר הבאת שליש הוא גמר הפרי. וה"ה בשאר קטניות הולכין אחרי הבאת שליש, עיין להלן שו' 46 ומש"ש. ועיין בהשגות הראב"ד פ"א מה' מע"ש ה"י הנ"ל ובח"ד כאן. ועיין בירושלמי מעשרות פ"ד ה"ה, נ"א ע"ב.
31. השבת שזרע לזרע וכו'. וכן בירושלמי (מעשרות הנ"ל): תני שבת שזרעה לזרע מתעשרת זרע ואינה מתעשרת ירק, כלומר, וכ"ש שאינה מתעשרת זירין, וכחכמים במשנת מעשרות פ"ד סמ"ה. ובהשגות הראב"ד הנ"ל: ובתוספתא אמרו השבת שזרעה לזרע ירקה פטור. וכן ניסח הר"מ בפ"ב מה' תרומות ה"ה, וכסיגנון המשנה במעשרות שם אצל כוסבר. וכנראה שהמלים "ירקה פטור" שלהלן היא נוסחא אחרת לכאן במקום "ופטורה זירין וירק", עיין להלן. ובמאירי (ע"ז ז' ב' עמ' 13): "השבת וכו' אם זרעו לזרע מתעשר זרע וירק ולא זירין, שהזרע מכל מקום מאכל גמור הוא, וכן הדין אם זרעו סתם". והוא שלא כחכמים במשנת מעשרות הנ"ל (שהביא בעצמו להלן שם) ושלא כתוספתא וירושלמי. ושמא צ"ל שם: מתעשר זרע [ולא] ירק ולא זירין וכו'. ושוב כתב שם: וזירין הוא כשעלה בקנה, שיצא מתורת ירק ולא בא לכלל זרע וכו'. וגדולי המחברים (פיה"מ להר"מ במשנת מעשרות הנ"ל) פירשו בו גבעולין שבראש קצת הצמחים שבהם נעשה הזרע ונראין לעין בשבת כעין שקדים ארוכים.
32. וירקה פטור. כבר שערנו לעיל (שו' 31) שהמלים "וירקה פטור" שייכות למעלה, נוסח אחר ל"פטורה זירין וירק". וכאן צ"ל: וירק (ולא יותר), כלומר, מתעשרת זרע וזירין וירק. וכן בירושלמי הנ"ל: זרע לזירין מתעשרת זרע וירק וזירין. וכן פסק הר"מ בפ"ב מה' תרומות ה"ה. וכ"ה במאירי ע"ז הנ"ל. ובכי"ע מוסיף (אחרי "וירקה פטור"): זרעה זירין מתעשרת זירין וירק, וצ"ל: מתעשרת [זרע] זירין וירק, נוסחא כפולה שבאה לתקן את הבבא שלנו. ובד מוסיף: זרע ירק מתעשרת זירין וירק, וצ"ל: זרע וירק. וכן בירושלמי הנ"ל: זרע לירק מתעשרת זרע וירק, ואינה מתעשרת זירין. וכן פסק בר"מ הנ"ל. וכ"ה במאירי ע"ז הנ"ל. ומכאן מוכח שהזירין הוא החלק הגרוע שבשבת. אבל בריטב"א ע"ז ז' ב' כתב: כל חד וחד נמי פרי ואפילו ירק, וכל שכן זירין שנתקשה הקלח, וכל שכן זרע וכו'. וזהו ההפך מן התוספתא והירושלמי המוכיחים שזירין הם גרועים מירק.
32-33. כל ירקות שזרען לזרע וכו'. כלומר, כל שאר הירקות חוץ מאלה שנשנו מפורש להפך. ועיין להלן כלאים פ"ב סה"ח.