תוספתא כפשוטה על שביעית ב:ה

14. ר' יוסה בן כופר אמ' משום ר' שמעון שזורי וכו'. בריטב"א ר"ה הנ"ל מעתיק בשם התוספתא: ר"ש בן כפר חנינא אומר וכו'. ובמאירי בפתיחתו לאבות (ד"ר כ' ע"א, ד' ווינה י"ב ע"ב) מונה בין התנאים של הברייתא (התוספתא) שביעית: ר' שמעון בן כיפר. וכנראה שהיתה לפניו כאן כעין גירסת הריטב"א. ובבבלי ר"ה י"ג ב': מי לא תניא ר' יוסי בן כיפר אמר משום ר' שמעון שזורי פול המצרי שזרעו לזרע מקצתו השריש לפני ר"ה וכו'. ועיין בתוספ' שם ד"ה פול, ואולי צ"ל שם: [ב]סיפא דההיא דאורז והדוחן הוא (ו)מוסיף אדרבנן וכו', והכוונה לפ"ב מ"ח.

14-15. בזמן שזרעו לירק וכו'. ולפיכך צריך מניעת מים, שאם לא מנע ממנו מים, דינו כירק שהולכים בו אחר לקיטה. ועיין במשנתנו פ"ב מ"ח, ובר"ש שם. ועיין מ"ש להלן שו' 42–43.

16-17. אין מעשרין הימנו על מקום אחר וכו'. וכ"ה בריטב"א ר"ה י"ג ב' הנ"ל. ובבבלי שם: אין תורמין ומעשרין מזה על זה, לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן וכו'. והיא היא, כפי שמוכח מן הסיפא.

17. אלא כונס גרנו לתוכו וכו'. וכ"ה בריטב"א הנ"ל. ובבבלי הנ"ל: צובר גורנו לתוכו וכו'. ופירשו שם שר"ש שזורי סובר שיש בילה. ודווקא כאן, שהמעשרות הן דרבנן, הוא סובר כן, אבל לא בטבל דאורייתא, עיין מה שהאריך בזה בטורי אבן שם. ועיין במשנת מכשירין ספ"ב ומ"ש באבני מלואים לטורי אבן ד"ה ויצבור, ומ"ש לעיל דמאי פ"א שו' 20–21.

19. נוטל את העישור ועושה אותו מעשר עני וכו'. כלומר, עושה את כל העישור מעשר עני לשם מעשר עני ממש (עיין לעיל תרומות פ"ד שו' 46 ומש"ש), וממילא כל מה שיש בו משנה שנייה לא יחול עליו שם מעשר עני. ואח"כ עושה את כל העישור מעשר שני, וממילא כל מה שיש בו משנה שלישית לא יחול עליו שם מעשר שני, ונמצא שמה שיש בו משנה שנייה כולו מע"ש, ומה שיש בו משנה שלישית כולו מעשר עני. ופודה מעשר שני שיש בו לפי חשבון, והשאר נותן לעניים. ועיין בתוספ' ר"ה י"ג ב' סד"ה ויצבור וביפה עינים שם ובירושלמי פ"ב ה"ז, ל"ד ע"א.

20-21. זרעו מתעשר לשעבר וכו'. בירושלמי (פ"ב ה"ח, ל"ד ע"א. ועיין מעשרות פ"ד ה"ה, נ"א ע"ב): תני שש מדות אמרו חכמים 19 וכ"ה אף בכי"ר. ובנוסח הרש"ס שם, כ"ט ע"א: תניא ר"ש שזורי אומר שש מרות וכו'. והוא תיקון הרב בעצמו. בפול מצרי וכו', זרעו לזרע וירק, או שזרעו לזרע וחישב עליו לירק וכו', אם הביא שליש לאחר ר"ה זרעו מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו. בשלקט ממנו לפני ר"ה וכו'. אבל הברייתא שלנו סוברת, כנראה, שאין חילוק. ועיין מ"ש להלן שו' 24.