תוספתא כפשוטה על שקלים ב:ד

17-18. וממדינות הרחוקות מארץ ישראל על כל ישראל. כ"ה ("על כל ישראל") בד, בכי"ע, בכי"ל ובכמה מן הראשונים הנ"ל. ובכי"ו: על כל ארץ ישראל. ובר"מ פ"ב מה' שקלים ה"ח: והשניה לשם כרכין המוקפין לה ולשם כל ארץ ישראל, והשלישית וכו' ולשם שאר כל ישראל. ועיין בסמ"ג הנ"ל. וגירסא זו ("ולשם כל ארץ ישראל") 18 עיין לעיל הע' 17. היא בכל הדפוסים הישנים, ובכ"י תימני אחד, אבל בכל שאר כתה"י שבדקתי לרבות כ"י על קלף (רבינוביץ) הגירסא היא: ולשם כל ישראל. ועיין הגירסא בירושלמי הנ"ל.

18. ולא היה מחפה. במשנתנו הנ"ל: השלישית לא היה מחפה, וטעמה שאין כבר תרומה יותר, והמביא שקלו אחר פרוס החג אינו מן המובחר (רוקח סי' רל"ג). ולשיטת רש"י ועוד הולך השקל לתקלין עתיקין, עיין להלן, שו' 25, ד"ה ואילו ומש"ש.

18-19. זו היתה עשירה מכולם שהיו בה איסטראות של זהב ודריאכונות וכו'. ילקוט הנ"ל. ופירש שם שהטעם הוא מפני שבאו מארץ רחוקה וצרפו את שקליהם לאיסטראות של זהב (στατῆρες χρυσοῦ) ולדרכונות של זהב (Δαρεικοί), מפני משוי הדרך, כמפורש במשנתנו רפ"ב. 19 במשנתנו שם לא נזכרו אלא דרכונות, אבל כנראה שהוא אסטיר של זהב, הוא דרכון, וכן הביאו בליקסיקונים היונים, עיין במפתח היוני בספרו של הולטש Metrologicorum Scriptorum Reliquiae עמ' 170, ערך Δαρεικός στατήρ. ועיין בגליון הבבלי בכורות נ"א א'. והזהב הזה שבא מחו"ל עורר את תאותם של העושקים, עיין מ"ש שיררער געשיכטע וכו', הוצ' ד', ח"ג, עמ' 112, ובהערה 45 שם. ועיין בירושלמי פ"ג רה"ד, מ"ז ע"ג, ובפירוש תלמיד רשב"ש ור' משולם שם עמ' 36.

19. שמט קטבליאות ונתערבו השירים וכו'. ילקוט הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: תני שמט את הקטבליות נעשו כולן שיריים. כלומר, אחרי שתרם בפרוס החג שומט את הקטבליות מן השניה והראשונה, ונעשים כל השקלים שבלשכה שיריים.

20. ולא היה מערבן בשל אשתקד שמא יצטרכו לתרום ונמצאו תורמין מן הישנה. פירוש ר' משולם וילקוט הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: תני נטל מן הראשונה אף על פי שיש בראשונה, נוטל מן השנייה. 20 כלומר, אם נטל שקלים מן התרומה שנתרמה בראשונה, בפרק ראשון, אע"פ שעדיין נשארו הרבה שקלים בקופות מן התרומה הראשונה, נוטל מן התרומה השנייה, כשהגיע הפרק השני. נטל מן השנייה, אף על פי שיש בשנייה נוטל מן השלישית (כלומר, כשהגיע הפרק השלישי) שלמה שלישית חוזר לשנייה (כלומר, לשקלים שנשארו בקופות שנתרמו בפרק שני) שלמה שנייה חוזר לראשונה. שלמו שלשתן חוזר ושוקל . 21 כ"ה גם בשרי"ר, עמ' 128, בס' והזהיר ח"א, עמ' 213, ובריבב"ן ספ"ג. אבל בירושלמי שבבבלי: חוזר ותורם . וכ"ה לפני התוספות קידושין נ"ד א' ד"ה מועלין, ופירשו שחוזר ותורם מן השקלים שבאו אחר החג. ועיין בפירוש ר' משולם, עמ' 36. ר' מאיר אומר חוזר לשיריים, שהיה ר' מאיר אומר מועלין בשיריים, שמא יצרכו להן בסוף. והברייתא שלנו היא כר' מאיר שתורם מן הלשכה אחרי ששמטו את הקטבליות, כלומר משירי הלשכה של שנה זו. ועיין גם להלן, שו' 24, ד"ה ומועלין. אבל לדברי חכמים גובים מתחילה (כגירסא שלפנינו בירושלמי). ועיין מ"ש במרכבת המשנה פ"ב מה' שקלים ה"ו בבאור הירושלמי לשיטת הר"מ.