תוספתא כפשוטה על שקלים ב:טז
Tosefta Kifshutah on Shekalim 2:16 · תוספתא כפשוטה על שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →73. ארבעה חותמות היו במקדש. במשנתנו פ"ה מ"ג: ארבעה חותמות היו במקדש וכתוב עליהן עגל, זכר, גדי, חוטא, בן עזאי אומר חמשה היו וכו' חוטא דל וחוטא עשיר. כלומר, מי שמקריב קרבן מן הבקר, נוטל חותם "עגל", שהוא מביא ג' עשרונים סולת ויין ושמן ששה לוג כל אחד. ומי שצריך לקרבן איל מביא חותם "זכר", שהוא מביא שני עשרונים סולת ויין ושמן ארבעה לוגין כל אחד. ומי שצריך לקרבן כבש, או עז, נוטל חותם "גדי", שהוא מביא עשרון סולת ויין ושמן שלשה לוגין כל אחד. וחוטא (=מצורע, עיין להלן נגעים פ"ו ה"ז ומש"ש) נוטל חותם "חוטא", שהוא מביא נסכים של ג' כבשים ולוג שמן למתן בהונות (כולם יחד עשרה לוג שמן). ובן עזאי מצריך שני חותמות למצורע, "חוטא עשיר" כחכמים, ו"חוטא דל" שאינו מביא אלא כבש אחד (לאשם, וקן לחטאתו ועולתו), ומוסיף על נסכי הכבש לוג שמן למתן בהונות.
74-75. חוטא היה מביא לוגו עמו, חוטא דל כדברי בן עזיי היה מביא לוגו עמו. וכ"ה בד ובכי"ל. ופירושו שחותם "חוטא" היה מביא 55 ו"מביא" כאן הוא כמו "משמש" במשנתנו, עיין לחלן בפנים, ד"ה ובכי"ע. לוגו עמו (כלומר, עם שאר הנסכים של החותם), וכן לבן עזיי. וכן מפורש בירושלמי פ"ה רה"ד, מ"ט ע"ב: וכבן עזאי חוטא דל למה ? היה מביא לוגו עמו. 56 כלומר, החותם היה מביא (עיין לעיל, הע' 55) עמו אף לוגו הנוסף למתן בהונות, מה שאין כן חותם של גדי. ברם כרבנן מביא גדי, כלומר החותם של מצורע דל אינו מביא אלא "גדי", אלא נסכי גדי, ולוג השמן, שאינו לקרבן, מביא מביתו, וכמו שאמרנו לעיל, שו' 52–53. ובכי"ע: ארבעה חותמות היו במקדש חוטא משמש ולוגו עמו. ונשמטה כאן הסיפא, והנכון הוא בפירוש תלמיד רשב"ש, עמ' 54: ותניא בתוספתא ד' חותמות היו במקדש, חוטא משמש ולוגו עמו, חוטא דל (ו)כדברי בן עזאי משמש ולוגו עמו. כלומר הותם "חוטא" משמש (כלשון משנתנו) לזה שהוא מוסיף לוגו למתן בהונות לנסכיו. והוא "מביא" שבנוסחאות שלנו הוא "משמש" שבכי"ע ושבנוסח תלמיד רשב"ש.
75. כשם שהיתה לשכת חשאין במקדש כך היתה בכל עיר ועיר וכו'. סמ"ג עשין קס"ב, ר"ח ע"ב. ובמשנתנו ספ"ה: שתי לשכות היו במקדש, אחת לשכת חשאים וכו' יראי חטא נותנין לתוכה בחשאי, ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי. ובספרי ראה פי' קי"ז הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 176: לו . בינך לבינו. מיכן אמרו לשכת חשאין היתה בירושלם. ובמה"ג שם הסמיך לה את דברי הר"מ בפ"י מה' מתנות עניים ה"ח. ועיין ב"י טיו"ד סי' רמ"ט.