תוספתא כפשוטה על ערלה א:ח
Tosefta Kifshutah on Orlah 1:8 · תוספתא כפשוטה על ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →22. ספק הערלה וכו'. מהות הספק נתבאר להלן. והכל בשל גוים עסיקינן.
בסוריא ובחוצה לארץ מותר. במשנתנו פ"ג מ"ט: ספק ערלה בא"י אסור, ובסוריא מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח וכו'. 30 ובנוסחא זו הובאה משנתנו גם בברכות ל"ו א', קידושין ל"ח ב'. ופירש"י (קידושין ל"ח ב') שמותר לו לישראל לומר לגוי שילקט בשבילו לכתחילה, אבל בסוריא לא התירו אלא ליקח מן המלוקט כבר. והנה בתוספתא כאן לא נתבאר שום חילוק בין סוריא לחו"ל. ומסורת זו מאשרת את פירוש מרן (ב"י יו"ד סי' רצ"ד) בדברי הר"מ (פ"י מה' מאכלות אסורות הי"א) שבחו"ל פירושו ודאי ערלה בחו"ל, אבל ספק ערלה בחו"ל הוא בכלל סוריא ועדיף ממנו. והתוספתא לא הזכירה כאן וודאי ערלה כלל, והיא מתאימה לרישא של משנתנו. ברם דברי מרן דחוקים בין בפסק הר"מ ובין בפירוש המשנה, והפירוש הפשוט במשנתנו הוא כפירוש כל הראשונים ורש"י הנ"ל. ודברי הר"מ נתבארו במאירי קידושין עמ' 198, ועיין גם בצפנת פענח להגר"י ראזין על הר"מ הנ"ל. ועיין בשו"ת הר"מ סי' קמ"א, הוצ' הרא"ח פריימן זצוק"ל עמ' 137. ועיין מ"ש להלן.
22-23. כיצד כרם ושדה שנטע ירק וירק נמכר וכו'. השלמתי ע"פ ד. ובכי"ע: כרם שנטעו ירק וירק נמכר וכו'. והמלה "כיצד" חסרה שם. ואף לפנינו צריך למחוק את המלה "ושדה" שבאה באשגרה מלמטה. ואשר ל"כיצד" הרי הדבר תמוה: פתח בערלה וסיים בכלאי הכרם, אתמה. ובמשנתנו הנ"ל: כרם נטוע ירק, וירק נמכר חוצה לו וכו', ואין שם "כיצד". 31 בירושלמי פ"ג ה"ח (בנוסח הרש"ס, ס"ז ע"א, ולפנינו נשמטה הרישא): ואיזהו ספק כלאים? כרם שנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור, ובסוריא מותר (ע"כ נשמט לפנינו). א"ר יודה אף זה אסור בסוריא וכו'. ושמא השלים הרב את הרישא מדעתו, ובאמת דברי ר' יהודה נסמכים למשנתנו. ועיין להלן בירושלמי שם. ומכיוון שיש לפנינו חסרון בכי"ו ע"י הדומות, הרי אפשר להניח שיש כאן השמטה יותר גדולה. וכן מעיד במרדכי קידושין (פ"א סי' תק"ב, ואני מעתיק מד"ק רס"ט): וראיה מדתני' בתוספת' ובירושלמי שילהי ערלה אי זו היא ספק ערלה כרם של ערלה 32 וכ"ה לפנינו בירושלמי. ובנוסח הרש"ס שם, ס"ז ע"א: גפן של ערלה בכרם וכו'. והוא כנראה תיקון הרב בעצמו ע"פ רש"י קידושין ל"ח ב' ד"ה היינו דשני והר"ש כאן פ"ג רמ"ט. וענבים נמכרים חוצה לו, בא"י אסור ובסוריא מותר. וא"כ קרוב שכן צ"ל גם לפנינו: כיצד [כרם של ערלה וענבים נמכרים חוצה לו בא"י אסור ובסוריא מותר. ר' יהודה אומר אף זה ספיקו בסוריא אסור. איזהו בסוריא מותר? כרם של ערלה וכרם אחר בצידו וענבים נמכרות חוצה לו בא"י אסור ובסוריא מותר. כרם שנטוע ירק וכו']. וכ"ה בירושלמי פ"ג רה"ח, ס"ג ע"ב. ולעצם העניין, עיין במפרשי המשנה ובר"ן קידושין ספ"א.
26-27. הרי שנמצא נטועה קטנה וכו'. כלומר, ומסתפק אם עברו עליה שנות ערלה או לאו. ומכאן הוא מקור הר"מ בפ"י מה' מאכלות אסורות הי"ב, כמו שהעיר הגר"י ראזין בצפנת פענח שם, ועיין בב"י הנ"ל, וברש"י קידושין ל"ח ב' ד"ה היינו דשני (בלשון ראשון).