תוספתא כפשוטה על ערלה א:ז

19. תנור שהסיקו בקלפי ערלה וכו'. כפו"פ פנ"ד עמ' תשל"ב בשם התוספתא, בבלי פסחים כ"ו ב'.

אם חדש יותץ וכו'. כלומר, אם התנור הוא חדש ונתחסם בראשונה ע"י היסק בקליפי ערלה, יותץ התנור. והעמידוה בבבלי שם כמ"ד זה וזה גורם אסור, אבל למ"ד מותר אין התנור צריך נתיצה, עיין בתוספ' שם ד"ה בין (הראשון). וכן פסק הר"מ בפט"ז מה' מאכלות אסורות הכ"ב. ועיין בירושלמי פ"ג ה"ג ומ"ש להלן.

20. אפה ובשל בגחלים מותר. וכ"ה בד ובכפו"פ הנ"ל. ובכי"ע בטעות: בגידולין 27 וכן נשתבש אף בירושלמי הנ"ל רה"ג: גידולי ערלה שעיממו וכו', אבל בנוסח הרש"ס לנכון: גחלי ערלה וכו'. מותר. והכוונה שאפה על גחלים מקליפות ערלה. ובפסחים הנ"ל: בישלה על גבי גחלים דברי הכל מותר. כלומר, אפילו למ"ד זה וזה גורם אסור, כאן מותר, מפני שקליפי הערלה ועצי כלאי הכרם כבר כלו. 28 ופירש רבינו יונה (רא"ש פסחים פ"ב סוף סי' ב') שהלכה זו היא דווקא באיסורי הנאה שמצותם בשריפה, ואפרם מותר (פסחים כ"ז ב'; תמורה ל"ד א'), וגחלים הם כאפר, אבל באסורי הנאה שמצותם בקבורה אסור. ועיין בירושלמי שהבאנו להלן הע' 29. ומכאן שאם אפה בתנור עצמו הפת אסורה, וכמשנתנו פ"ג מ"ה. 29 ועיין בבלי פסחים כ"ז סע"א, ובמאירי שם כ"ז רע"א. ועיין ירושלמי כאן פ"ג ה"ג, ס"ג ע"א.

אפר בכולן מותר חוץ וכו'. בכי"ע: אפר כולן וכו'. ובד: אפה בכולם מותר וכו'. ולפי גירסא זו הדברים עונים על גחלים, והכל מותר. כמפורש לעיל, הוץ מעצי אשירה שאפילו אפה על גחליה אסור, עיין במשנת ע"ז פ"ג מ"ט ומ"ש בח"ד כאן. ועיין בבלי פסחים ע"ה א' ובתוספ' שם ד"ה וגרפו, וכבר דחה גירסא זו בטוב טעם בחקרי לב יו"ד סי' ר"י (ליו"ד סי' קמ"ב) ח"א, רצ"ט רע"ב, עיי"ש שהאריך והסיק: והחכם עיניו יחזו וכו' דגרסינן אפר בכולן מותר וכו'. והיא הברייתא בבבלי (פסחים כ"ז ב', תמורה ל"ד א'): כל הנשרפין אפרם מותר חוץ מאפר אשירה ואפר הקדש. ועיין בתוספ' רי"ד פסחים כ"ז רע"א, ובע"ז, תליתאה, מ"ט ע"א, ומ"ש הר"מ קראקאווסקי בעבודת המלך פ"ז מה' ע"ז הי"ג.

21. אפר בגדים שנתנגעו ועפר בתים וכו'. ולמדו כן בתו"כ תזריע נגעים ספי"ד, ס"ט רע"א: צרעת ממארת. תן בו מאירה ולא תהנה בו. ובירושלמי (פ"ג סה"ג, ס"ג ע"א) למדו איסור באפר הבתים המנוגעים בגזירה שוה מע"ז (נתיצה נתיצה). ועיין ר"מ רפט"ז מה' טומאת צרעת. ועיין מ"ש בתס"ר ח"ג עמ' 196.