תוספתא כפשוטה על מעשרות ב:ז
Tosefta Kifshutah on Maasros 2:7 (Tosefta Kifshutah on Maasrot 2:7) · תוספתא כפשוטה על מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →31. ר' לעזר בי ר' צדוק או' וכו'. וכ"ה בד, אבל בכי"ע לנכון: ר' אלעזר בר' שמעון אומ' וכו'. וכ"ה בירושלמי פ"ג ה"ח, נ' ע"ד, וכן הגיה בח"ד. והסיקו בירושלמי שם: ר' אלעזר בי ר' שמעון ע"י דהוה אכלן משער גרמיה כן, ועיי"ש בירושלמי סה"ה. ועיין בפסיקתא דר"כ, בשלח, צ' ע"ב. ועיקר הלכה זו שייכת לפ"ג מ"ח, אלא שהובאה לכאן מפני שלדעת ר"א בר' שמעון אין צירוף בפחות מארבע, אפילו במקח, עיין בכפו"פ פל"ב עמ' תק"ה, ובהערה 2 שם. והנכון איפוא כפי' ר' יהוסף אשכנזי. 27 הובא במלא"ש פ"ג סמ"ח, ודלא כמ"ש בס' משנה ראשונה שם.
שלשה תאנים בתוך פיו וכו'. בירושלמי הנ"ל: שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו, כלומר, כ"ז אינו צירוף.
32-33. גדולה אין פחותה מסאה וכו'. בירושלמי פ"ב סה"א, מ"ט סע"ג: וכמה הוא שיעור הכלכלה. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן סתם כלכלה ארבעת קבין, וגדולה סאה, וקטנה שלשת קבין. ולפ"ז לכאורה חולקת התוספתא על הירושלמי, ולפיה סתם כלכלה היא תרקב, 28 למרות כל פקפוקי הבלשנים, נראה שיש כאן צרוף יווני עברי, τρίκαβος. כלומר ג' קבין, וקטנה היא בת שני קבים. ובנוסח הרש"ס (כ"ה ע"ב) בירושלמי מוסיף אחר מאמר ר' יונתן: תניא גדולה אינה פחותה מסאה. בינונית אינה פחותה מתרקב. קטנה אינה פחותה מקביים. ונמצא שהירושלמי בעצמו מביא את התוספתא החולקת עליו. אבל קרוב לוודאי שזו היא הוספת הרש"ס בעצמו ע"פ התוספתא. ובכי"ר שם מוסיף (אחרי המלים "וגדולה סאה"): ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק סתם כלכלה ארבעת קבין ובגדו' סאה. והסיקו שם בירושלמי: ר' יוסי פשיטא ליה למעשרות איתאמרת, כל שכן למידת הדין. ובפירושו נראה שבכלכלה גדולה מלואה הוא לא פחות מסאה, ואם היתה לפניו כלכלה גדולה ומלא אותה פחות מסאה אין כאן מלוי הכלי לעניין מעשרות (עיין במשנתנו פ"א מ"ה), שאין דרך אדם לטלטל כלי גדול ותאנים מועטות, וכיוצא בו בכלכלה בינונית 29 ועיין בח"ד שאף הוא רמז למשנתנו הנ"ל, אלא שסתם את דבריו. וכו'. וכן הדין למדת הדין, כלומר, לעניין מקח וממכר, אם אדם מוכר להבירו כלכלה גדולה צריך לתת לו לכל הפחות כלכלה בת סאה, וכיוצא בו אם מכר לו כלכלה בינונית וכו', ועיין לעיל שו' 27–28. ועיין מ"ש לעיל שביעית פ"ו שו' 33.