תוספתא כפשוטה על מעשרות א:ב

10. ר' ישמעאל בר' יוסי וכו'. השלמתי ע"פ ד. ועיין להלן. ובכי"ע ה"ג היא לפני ה"ב. ולא נזכרה שם ההלכה של ר' ישמעאל בר' יוסי בשם אביו וגורס שם: שקדים המרים קטנים חייבין וגדולים פטורין. וכ"ה להלן חולין פ"א הכ"ד, וכסתם משנתנו (כאן פ"א סמ"ד, חולין פ"א סמ"ו). וכן נשנתה הלכה זו בברייתא בבבלי (עירובין כ"ח ב', חולין כ"ה ב'), ועליה חולק ר' ישמעאל בר' יוסי. וכן משמע בירושלמי פ"א סה"ד.

10-11. שקדי' חמרי' חייבין בין קטני' וכו'. בירושלמי הנ"ל: שקידים המרים הרי אלו פטורין. וכן הגיהו המפרשים גם בתוספתא. אבל בבבלי הנ"ל: ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו זה וזה לפטור, ואמרי לה זה וזה לחיוב, ועיי"ש בתוספות. ולפיכך אין להגיה בתוספתא, וכן משמע קצת מן הסיגנון, שהרי לעיל שו' 10 נקטו: "בין גדולים ובין קטנים" וכאן נקטו להפך "בין קטנים בין גדולים". ובשניהם תפסו את הפשוט תחילה. ובתפוחים אפילו קטנים חייבים, ומכ"ש גדולים שלא נחלקו בהם, ובשקדים המרים אפילו גדולים (שכבר נתמררו) חייבין, ומכ"ש קטנים שעדיין לא נתמררו. ובר"מ פ"א מה' מעשרות ה"ט (ופ"ב ה"ה) פסק כמ"ד זה וזה לפטור, עיי"ש בכ"מ.

11. מתוקין משתפרוש קליפתן וכו'. ירושלמי הנ"ל, ר"מ פ"ב מה' מעשרות ה"ה. ובמאירי חולין כ"ה ב' (עמ' 83): ושקדים המתוקים וכו', התבאר בסדר זרעים שהוא משתתפרש קליפתן החיצונה. ועיין מ"ש בעירובין כ"ח ב'.