תוספתא כפשוטה על מעשר שני ג:טז
Tosefta Kifshutah on Maaser Sheni 3:16 · תוספתא כפשוטה על מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →54. נאמן על הראשון דברי ר' ליעזר. ירושלמי פאה פ"ח ה"ב, כ' ע"ד, דמאי פ"ד ה"ה, כ"ד ע"א, וירושלמי מע"ש פ"ד הנ"ל. ובירושלמי דמאי שם: מה טעם דר' אליעזר מפני שאינו חשוד להקדים, או משום שהפריש שני, חזקה שהפריש ראשון? והתנינן ר' ליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני, 38 כ"ה בכי"ר, בכי"ס ובמשנתנו. ולפנינו נשמטה המלה "עני" בטעות. של דמאי, הא שני צריך. כלומר, אעפ"י שראינו אותו מפריש מע"ר מ"מ צריך לקרות שם למע"ש משאר הכרי, כפי שמוכח מן הברייתא שלנו שלא אמר ר' אליעזר אלא נאמן על השני נאמן על הראשון, ומכאן משמע שהנאמן על הראשון אינו נאמן על השני, כשיטת ב"ש לעיל הט"ו. וע"ז מקשה הירושלמי: מה אם שני שאין לרבו טובת הנייה (כלומר, שאין לבעליו טובת הנאה גרידא אלא הוא כולו שלו) צריך להפריש (כלומר, ואינו נאמן עליו). ראשון שיש לרבו טובת הנייה (כלומר, שאין לו בו אלא טובת הנאה) לא כל שכן. כלומר, ואם כן קשה למה סובר ר' אליעזר שהנאמן על השני נאמן על הראשון, ובעל כרחינו לומר שטעמו של ר' אליעזר מפני שאינו חשוד להקדים, ולפיכך אם ראינוהו מפריש שני נאמן על הראשון, אבל אם ראינוהו מפריש ראשון עדיין אינו נאמן על השני. 39 ועיין בס' ניר בירושלמי דמאי שם שפירש את התחלת הסוגייא כמו שכתבנו, אלא שפירושו במסקנת הירושלמי דחוק מאד.
54-55. נאמן על הראשון נאמן על השיני. וכ"ה בד ובכ"י פ"מ (עיין להלן), ובירושלמי דמאי הנ"ל. ומבואר בירושלמי שם שאם אינו חשוד לעכב לעצמו מע"ר שאין לו בו אלא טובת הנייה, מכ"ש שאינו חשוד על מע"ש שהוא שלו. וכן פסק הר"מ בפי"ב מה' מעשרות ה"ה, וכטעם הירושלמי הנ"ל. אבל בכי"ע משובש, עיין להלן.
55. נאמן על השיני אין נאמן וכו'. וכן מעיד בפ"מ פאה פ"ח רה"ב: וחכ"א נאמן על הראשון נאמן על השני, נאמן על השני אינו נאמן על הראשון. וכ"ה בירושלמי דמאי הנ"ל. 40 ובד ובכי"ע משובש, עיין בשנו"ס. והטעם מבואר בירושלמי דמאי שם שהוא נאמן על השיני מפני שכולו שלו, אבל אינו נאמן על הראשון מפני שצריך ליתנו ללוי. וכ"ה בר"מ הנ"ל. ועיין במה"פ בדמאי שם ד"ה הנאמן ומ"ש לעיל עמ' 351.
56. על אותו המין נאמן וכו'. כלומר, שהרי ראינו שאינו חשוד והוא מפריש תרומות ומעשרות לעצמו, אבל לא הוחזק אלא לאותו מין, אבל לא למין אחר, שמא חס עליו יותר, ואינו רוצה ליתנו ללוי.
57. אף על אותו המין אינו נאמן וכו'. כלומר, אין ע"ה נחזק לחבר, ע"י שראינוהו שהוא מפריש מעשרות לעצמו, ואם תיקן את עצמו, עדיין חשוד לקלקל אחרים, ואינו בחזקת חבר עד שיקבל עליו חבירות כדין משנתנו (דמאי פ"ב מ"ב ותוספתא שם פ"ב ה"ב). ועיין להלן פ"ד שו' 28.