תוספתא כפשוטה על מעשר שני ב:ד
Tosefta Kifshutah on Maaser Sheni 2:4 · תוספתא כפשוטה על מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →16-17. משלקט לקט הקדש. כלומר, מה שלקט הוא לקט של הקדש. 6 משלקט=מה שלקט. וכתיב זה רגיל מאד בירושלמי, וביחוד במלה מפליגין=מה פליגין. ועיין בשנו"ס. ובמשנתנו פ"ב (מ"ה): מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שלקט לקט למעשר שני, עד שישלים וכו'. ופירשו בירושלמי: כדי לשכר שני, שמא יאבדו השאר ויהיו אילו שבידו תפוסין על השני וכו'. וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני, יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן וכו'. והוא שליקט מיכן ומיכן אבל אם ליקט על אומן (כלומר, שורה שלמה ושלא בערבוביא), כבולל וחופן הוא. ושונה התוספתא שהוא הדין בהקדש, ואם נתפזרו מעות של הקדש מכיס אחד, ומעות של חולין מכיס שני, והוא מלקטן אחת אחת, עליו לתפוס את הראשונות להקדש, ולהתנות שאם לקט של חולין יהא ההקדש בכל מקום שהוא מחולל עליהן, ונמצא מבטיח את ההקדש מן ההפסד אם אבדו השאר. ועיין בס' משנה ראשונה למשנתנו. ודווקא בשנתפזרו הדין כן, אבל אם הולכים לאיבוד מאליהן, רשאי להציל את החולין תחילה, עיין להלן ב"מ פ"ג סהי"א.
17-18. וכל דבר שדרכו ליבלל. צ"ל: שאין דרכו ליבלל, כמו שהגיהו המפרשים, ועיין להלן. ועיין בפי' הרש"ס, ל"ב ע"א.
18. אבל דבר שאין דרכו ליבלל וכו'. צ"ל: אבל דבר שדרכו ליבלל וכו', כהגהת המפרשים. והנה במשנתנו הנ"ל שנינו: אם בלל וחפן לפי חשבון, זה הכלל, המתלקטים למעשר שני, והנבללים לפי חשבון. ולפי פשוטו משמע שהסיפא דבוקה לרישא, כלומר, אם בלל את המעות ולקט, לקט לפי חשבון. והקשו ממנה בירושלמי לחזקיה הסובר שאין בלילה אלא ליין ושמן בלבד, והרי כאן מפורש שאף למעות יש בלילה. ותירצו בירושלמי: "סלקת מתניתא הנבללין והנחפנין לפי חשבון" כלומר, בבא זו עומדת בפני עצמה והיא מסולקת מן הרישא 7 כסגנון הירושלמי בכ"מ, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 80, ומ"ש בנספח לה' הירושלמי להר"מ, עמ' ס"ח. והיא אינה מדברת במעות אלא בדברים הנבללים והנחפנים, 8 ואף שמן אפשר לאסוף בחפנים, עיין במשנת ידים פ"א מ"ב. ועיין ב"ק פ"ח מ"ו. ואם בלל וחפן מהם-חפן לפי חשבון. 9 ומ"ש בירושלמי שהעתקנו לעיל: אבל אם ליקט לאומן, כבולל וחופן הוא, בשיטת ר' יוחנן נאמרה, והוא סובר שאף יבש ביבש בפחות מכזית נבלל הוא, והוא מפרש את המשנה כפשוטה, שהסיפא דבוקה לרישא, עיי"ש. ולפ"ז הברייתא שלנו היא בשיטת חזקיה, ומבדילה בין מעות ופירות מצד אחד, ודבר שדרכו ליבלל מצד שני.
מה שלקט לקט לשניהם וכו'. כלומר, אם היו מאתים לוג הקדש ומאה לוג חולין ונתערבו ונשפכו, והציל מהם מאתים ושבעים לוג, הרי ק"פ מהן הקדש וצ' חולין. וכן אם נתערבו ונשפכו, ונותר מן התערובת, הרי הנותר לפי החשבון הנ"ל, ופודה את ההקדש שבתערובת לפי חשבון. ועיין ר"מ פ"ו מה' מע"ש ה"א.