תוספתא כפשוטה על מעשר שני ב:יד
Tosefta Kifshutah on Maaser Sheni 2:14 · תוספתא כפשוטה על מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →74-75. בנויה בחול ופתחה לקודש וכו'. פיסקא ממשנתנו הנ"ל. והוסיפה התוספתא "אע"פ שאין מקיימין כן" (עיין להלן שו' 85), ומפרשת אח"כ את עניין הקדושה.
75-76. אוכלין בה קדשי קדשים. תו"כ צו ספ"ב, ל"א רע"א; שם שמיני פ"א ה"ו, מ"ז ע"א; בבלי זבחים נ"ו א'. וכן בירושלמי כאן פ"ג ה"ז: הן דאת אמר תוכן קודש 46 בירושלמי אפשר לפרש שהדברים דבוקים לבבא הסמוכה להם, והיינו לעניין לשכות הבנויות בקודש ופתוחות לקודש ולחול, שיש שם תרתי למעליותא. אבל מסתימת הלשון "הן דאת אמר תוכן קודש" משמע שהלכה זו נופלת אף לבבא שלנו. ועיין להלן הע' 47. אוכלין שם קדשי קדשים וכו'. 47 ובפיה"מ להר"מ: ותועלת היותם קודש כדי שיהיה מותר לאכול בהם קדשי קדשים ולשחוט בהם קדשים קלים, ומי שנכנס טמא שם חייב קרבן. אלא שמדבריו אינו ברור אם הדברים עונים על הרישא (בנויות בחול ופתוחות לקודש), והר"מ מפרש שלא כהבבלי זבחים (עיין להלן), או שהדברים עונים על הסיפא (בנויות בקודש ובחול וכו'). ועיין לעיל הע' 46 ולהלן הע' 50. ולעניין אכילת קדשי קדשים אין כאן מחלוקת במקורות, עיין זבחים הנ"ל. ועיין מ"ש להלן הע' 49 ובבלי קידושין נ"ב ב' וברש"י שם ד"ה וכי.
76. ושוחטין בה קדשים קלים. כ"ה בד ובר"ש ובירושלמי הנ"ל. 48 ובכי"ו נשמט בטעות. ובכי"ע יש כאן השמטה גדולה, עיין בשנו"ס. וכן היתה הגירסא בכמה ספרים בזבחים הנ"ל בברייתא שבתו"כ הנ"ל. 49 עיין רש"י זבחים שם ד"ה ה"ג אלא למעוטי. ומחקה רש"י בצדק. ועיין לעיל הע' 47. ועיין להלן חולין פ"ב הט"ז. ברם עזרת נשים היתה נמוכה מעזרת ישראל שבע אמות ומחצה, ולא היתה פתוחה אלא כנגד אוירה. ועיין מ"ש להלן סוף שו' 76–77, ולעיל סוף שו' 75–76. ולא עוד אלא שמפורש (שו' 75) שאין מקיימין כן, הרי לך שאין עזרת נשים בכלל. אבל בזבחים הנ"ל גרסו בברייתא שלנו: ואין שוחטין שם קדשים קלים. וכן פסק הר"מ בפ"ו מה' בית הבחירה ה"ח. 50 עיין מ"ש לעיל הע' 47. ועיין בהר המריה לרמא"י פ"ו מה' בית הבחירה, אות י"ב. וברור שאין להגיה את התוספתא ואת הירושלמי ע"פ הבבלי. ודווקא קדשים קלים שוחטין שם, מפני שנשחטים בכל מקום בעזרה, אבל לא קדשי קדשים, עיין בזבחים שם נ"ה ב'.
76-77. וחייבין עליה משום טומאה. וכ"ה בד, בר"ש ובירושלמי ובבבלי הנ"ל. ועיין לעיל הע' 47. ברם בזבחים הגיהו אותה ואמרו: לאו אמרת אין שוחטין (עיין מ"ש לעיל), תני נמי אין חייבין. וכן פסק הר"מ בחיבורו הנ"ל. ועיין בתוספ' יומא ה' ב' ד"ה דאי. ועיין מאירי יבמות ז' ב' הוצ' ר"ה אלבק עמ' 33 ובהע' קפ"ג שם (ועיין מאירי יומא ט"ז א' ומדות עמ' 149) ועיין בס' הישר לר"ת, הוצ' מק"נ עמ' 33. ושמא החמירו הראשונים שהביא במאירי יבמות, וחששו שיש בעזרת נשים כרת משום שפתוחה לקודש.