תוספתא כפשוטה על כלאים ה:כז

54-55. בגדי כהן גדול היוצא בהן למדינה חייב. הראשונים הנ"ל, רא"ש ה' כלאי בגדים, נדה פ"ט, סי' כ"ה. ובבבלי יומא ס"ט א': בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור (ועיין גם בבבלי תמיד כ"ז ב'). ולא נתבאר שם אם מדברים בבגדי כלאים, והאיסור הוא משום כלאים (עיין לעיל שם בבבלי), או בבגדים שאין בהם כלאים (כגון כהן הדיוט שיצא בלי האבנט), והאיסור הוא משום שנהנה מבגדי כהונה. ועיין מה שהאריך בבאר שבע תמיד כ"ז ב'. ובמדרשות: 72 במ"ר פי"ט, י"ט; תנחומא חקת סי' י"ז; הוצ' בובר שם סי' מ', ס"ב ע"ב. והלא אם יצא כהן גדול בבגדי כהונה חוץ מהר הבית סופג את הארבעים שהם צמר ופשתים וכו'. ועיין בחידושי הרד"ל והרש"ש שם שהעירו לשאגת אריה סוף סי' ל'.

55. שבמקדש בין לשרת בין שלא לשרת וכו'. בד ובכי"ע: ובמקדש בין לשרת וכו'. וכ"ה בכל הראשונים הנ"ל ובפי' הרש"ס, קנ"א ע"א. וברור שכן צ"ל גם לפנינו, אבל במה"פ (פ"ט סה"ב ד"ה כאן) העתיק מן התוספתא מלה במלה כמו בכי"ו, ופירש "שבמקדש" בגדי לבן של כה"ג ביוה"כ שטעונין גניזה במקדש, עיי"ש שנדחק מאד. וכבר הראינו בכ"מ שכת"י התוספתא שהיה לפני בעל פ"מ מתאים לכי"ו גם בשיבושיו. והנה כאן מפורש שבמקדש כהן גדול פטור אפילו שלא בשעת עבודה, וכן משמע במדרשות הנ"ל. 73 לעיל הע' 72. והר"מ בפ"י מה' כלאים הל' ל"ב פסק: כהנים שלבשו בגדי כהונה שלא בשעת עבודה אפילו במקדש לוקין מפני האבנט וכו'. וכן משמע בירושלמי פ"ט סה"ב. ובבבלי הנ"ל: ובמקדש בין בשעת עבודה ובין שלא בשעת עבודה מותר, מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות מהן. ועיין ברדב"ז במקומו. וכבר העירו במהרי"ק שם ובפי' הרש"ס הנ"ל שמטעם הבבלי משמע שלאו מחמת כלאים אתינן עלה, אלא מחמת הנאה בבגדי כהונה, ומדברים בבגדים שאין בהם כלאים (עיין מ"ש לעיל), ולא כמפורש במדרשות הנ"ל. ועיין מה שהאריך בזה במהרי"ק פ"ח מה' כלי המקדש הי"ב, והעתיקו מכת"י בס' הזון נהום לתמיד פ"א, רל"ז ע"א ואילך, וציין לו בס' שיח יצחק ליומא ס"ט א', ועיין בבאר שבע הנ"ל. ועיין מ"ש בהעמק שאלה לשאילתות סי' קכ"ו אות ב'.