תוספתא כפשוטה על כלאים ה:יא

החוסם את הפרה וכו'. להלן ב"מ פ"ח הי"ב, ומכות ריש פרק בתרא, בבלי ב"מ צ' ב', ופירש"י: החוסם את הפרה, ולא העבירה על הדישה, וחבירו דש בה. 19 ופירוש זה נובע מפיה"ג, עיין בגיאוניקה הוצ' הר"ל גינצבורג ח"ב, עמ' 239. ועיין ר"מ פי"ג מה' שכירות סה"ב.

והמזויג את הכלאים וכו'. ופירש"י: המזווג שור וחמור לקרון, ובא חבירו והנהיג, פטור הראשון וכו'. 20 וכ"ה בתשה"ג הנ"ל. וכן כנראה פירש גם הר"מ בפ"ט מה' כלאים סה"ז, ועיין בפירוש ר' יהונתן בשטמ"ק שם.

28. אלא הנוהג והמנהיג בלבד. וכ"ה במקבילות בתוספתא. ובבבלי ב"מ הנ"ל: ואינו לוקה אלא דש ומנהיג בלבד. ובס' האשכול ח"ב (הוצ' הר"ח אלבק עמ' 35): אלא הדש והמנהיג והמושך בלבד. ועיין בהערות שם, ולעיל שם (עמ' 33): ובפסוקות אשכחן וכו', אסור למשוך ולחרוש ולהנהיג ולקשור וכו'. 21 ועיין בהערות הר"ח אלבק שם הע' ז' ולהלן שם, עמ' 36. וכן בר"מ הנ"ל: אבל המזווגן פטור עד שימשוך או ינהיג. ועיין בסה"מ שלו ל"ת רי"ח, הוצ' הגר"ח הילר (ירושלים תש"ו), קנ"ג ע"ב, ובפתח דבר שם עמ' י"ד, סוף אות ד'. ומכאן שגם "נוהג" שלפנינו פירושו מושך, ומנהיג הוא מנהיג ברגליו, או במקל (עיין בבלי ב"מ ח' ב', ט' א').