תוספתא כפשוטה על דמאי ח:כב

61. מי שהיו לו שתי חביות וכו'. ירושלמי ספ"ז, והובא בתשה"ג אסף (הוצ' מק"נ תש"ב), סוף עמ' 14, כגירסתנו בירושלמי, ואין להגיה.

62. ואחת של מעשר טבל טהור. כלומר, ונתערבו, והוא אינו רוצה להפריש מכל אחת מינה ובה, שהרי יהא בידו תרומת מעשר תלוי, ולא יוכל לאכול אותו. ולפיכך מלמדת אותנו הברייתא שיפריש מן הטהור על הטמא. ועיין ירושלמי חלה פ"ד ה"ה ובפ"מ שם, ואינו עניין לכאן, ויתבאר אי"ה במקומו. ועיין להלן תרומות ספ"ג ומש"ש.