תוספתא כפשוטה על דמאי ח:טו

38. נטלה תרומתן. בר"ש פ"ז מ"ו מעתיק מכאן: ניטלה תרומתן, וכן פירשו את משנתנו בריבמ"ץ שם ובר"מ פ"ז מה' מעשר הי"א. ועיין במה"פ כאן פ"ז סה"ו ד"ה בזו. ועיין בתוספ' תמורה ד' א' ד"ה היו ובתיו"ט כאן, וכבר השיג עליו בקול הרמ"ז מן התוספתא כאן. ובכי"ע כאן בטעות: בטלה תרומתן.

הראשונה מעושרת. וכ"ה במשנתנו, והוא פשוט, שהרי אין כאן אחרת, ולא נקטיה אלא משום סיפא, ועיין ברש"י תמורה ד' א', ובשטמ"ק שם.

39. אין הראשונה מעושרת. וכ"ה בד. וכן מעיד בר"ש הנ"ל: "אין הראשונה מעושרת כן כתוב בכל הספרים". וקשה מאד להגיה נגד כל הספרים, ונראה שצ"ל: אין הראשונה מעשרת (בלי וי"ו), כלומר, אין הראשונה נותנת מעשרות לשניה, שהרי כבר נפטרה בכלכלה שניה, ואין מעשרין מן הפטור על החיוב. ומכיוון שהסיגנון "מעשרת" אינו מצוי ביחס לדומם 30 אבל באמת הסיגנון הוא נכון ויפה, מפני שכלול בו הטעם בקיצור. ובירושלמי מעשרות פ"ד סה"ב, נ"א ע"ב: כלכלת שבת אינה מזבנה, כלומר, כלכלת שבת אינה מוכרת תאנים (אבל עיין בריבמ"ץ למשנה שם פ"ד סמ"ב). וכן שם פסחים פ"ח ה"ח, ל"ו ע"ב: וקבורה אוכלת בקדשים. [ובירוש׳ ברכות ספ״ג: קרי שראה זוב. ובכתובות פ״א סה״ח כ״ה ע״ד: הזנות רצה אחר הפסולים.] כתבו הסופרים "מעושרת" כמו בכל מקום. ובמשנתנו (פ"ז מ"ו): הראשונה מעושרת. ובמלא"ש שם: ובנוסחת משנה כתיבת יד מדוייקת מצאתי וכו' הראשונה מעושרת והשנייה אינה מעושרת, ועיין הגירסא בבבלי תמורה ד' א'. ועיין מ"ש בפי' הרש"ס, כ"א ע"ב וקי"ז ע"ב.

39-40. נוטל שתי תאינים ושני עישורין ועישורו של עישור. וכ"ה בר"ש הנ"ל. אבל בריבמ"ץ (פ"ז מ"ו) מעתיק בשם התוספתא: נוטל משניה וכו'. וכן בירושלמי (כאן ספ"א ופ"ז רה"ו, כ"ו ע"ב): ותני עלה נוטל מן השנייה שתי תאנים ושתי עישורין וכו'. ולפ"ז משמע שהברייתא מלמדת אותנו כיצד מפרישין את כל המעשרות של הראשונה מן השניה. ושנינו להלן (רהי"ז, שו' 45) שהנוטל מעשרות ממקום אחר נוטל שני תישועין ותישוע של תישוע, שהרי כל תאנה פוטרת תשע תאנים, ושני תישועין הם מעשר ראשון ומעשר שני. ומכיוון שמע"ש חייב גם במעשר ראשון מפריש תישוע של תישוע מעשר ראשון על התישוע של מע"ש. והברייתא שלנו כאן לא ירדה לדיוק המתימטי, ונקטה את הלשון הרגיל "עישור", ולפיכך מפריש מתחילה שתי תאנים שהן מהוות את ההבדל בין שני תשועין לשני עישורין של מאה תאנים, 31 שני עישורים של מאה תאנים הן עשרים תאנים, ושני תישועין של מאה תאנים הם עשרים ושתים תאנים ושני תישועין של תאנה. והברייתא לא נקטה כאן אלא את התאנים השלמות. ואח"כ מפריש עישור של עישור מעשר ראשון על מע"ש שהפריש, 32 ביתר דיוק: תישוע של תישוע, אבל מכיוון שההבדל ביניהם הוא פחות מרבע תאנה לא נקטה הברייתא כאן אלא את לשונה הרגיל. ונמצא מפריש כ"ג תאנים מן השניה על הראשונה. ועיין החשבון להלן רהי"ז.