תוספתא כפשוטה על דמאי ח:יב

32. ראה אחד שהפריש תרומת ומעשר וכו'. בד: תרומה ומעשרות וכו'. ונראה שגירסת כי"ע נכונה, וצ"ל: תרומת מעשר וכו'. ונ"ל שהדברים הולכים על ה"ד שלעיל, והיינו אם שנים היו מוזמנים בשבת אצל ע"ה, והראשון הלחיש בשפתיו והפריש תרומת מעשר על תנאי שהיה בידו, והשני אמר הריני כמה שאמ' זה דבריו קיימין (עיין בירושלמי פ"ז ה"א).

33. ר' יוסי או' בסמוך תנאי בית דין הוא. כלומר, ולא זו בלבד שעצם ההפרשה קיימת (עיין נזיר רפ"ד), אלא שהוא גם סומך על תנאי ב"ד שיהיה המעשר בצפונו, ומע"ש בדרומו, ותרו"מ בצפון צפונו. ואעפ"י שבשעה שהוא מוזמן אצל אחר אינו יכול למדוד את המעשר, ונמצא לפעמים מרבה במעשרות ולפעמים מפחית, מ"מ תנאי ב"ד הוא. וכן מפורש בירושלמי פ"ה ה"ב, כ"ד ע"ג: א"ר יוסי בסמוך לתניי ב"ד הוא. מהו תניי בית דין? עד מקום שהדעת טועה. מהו תניי ב"ד? א"ר יוחנן כדי שיהא קובע מע"ר בצפונו, ומע"ש לדרומו, ותרו"מ בצפון צפונו. מהו תניי ב"ד הוא? לכשיפדה מע"ש שבעודף פדוי. וכן בירושלמי ערלה פ"ב ה"א, ס"א ע"ד: א"ר יוסי בר בון תניי בית דין שתהא חלתו בצפון צפונו. 27 ועיין במשנה סוף טבול יום ובתוספתא שם, ולהלן תרומות פ"ג סה"ו ובבלי זבחים ב' ב' מ"ש בטעם משנת זבחים ספ"ד.