תוספתא כפשוטה על דמאי ה:כא

88-89. מעשרין משל ישראל על של גוים וכו'. כל הברייתא בר"ש פ"ה מ"ט. ועיין במשנה שם.

90-91. דברי ר' מאיר. ר' יהודה ור' יוסי ור' שמע' אומ' מעשרין וכו'. בר"ש (ד"ר) הנ"ל גורס כאן: דברי ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ור' שמעון אומ' וכו'. ויש כאן ט"ס ברורה, שהרי הוא ממשיך שם: "ולפי גירסא זו ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון כולהו בחדא שיטתא, מדגריס ר' יהודה בלא וי"ו ור' יוסי בוי"ו, והיינו כסוגיא דירושלמי". וכוונתו לירושלמי למשנתנו, שהעתיק לעיל שם: מתני' דר' מאיר, דר' מאיר אמר אין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר. ר' יודה ור' שמעון אומר יש קניין לגוי וכו'. 55 ומשאלת הירושלמי להלן שם: דלא כן מה נן אמרין, ר' מאיר ור' שמעון אין הלכה כר' שמעון (כלומר, אתמה) ברור שלא שנו כאן דעת ר' יוסי. ועיין במשנת תרומות פ"ג מ"ט, בירושלמי ובמלא"ש שם. וכן בבבלי מנחות (ס"ו ב') בכי"מ גורס כגירסת התוספתא כאן. אבל כנראה שהיא ט"ס שם. 56 עיין דק"ס מנחות, עמ' 164, הע' צ'. אבל בבבלי מנחות הנ"ל בהוצאות שלנו (ועיי"ש ס"ז א'): דברי ר' מאיר ור' יהודה. ר' יוסי ור' שמעון אומרי' וכו'. ובתוספ' רי"ד קידושין (מ"א ב'): ואע"ג דפליג עליה דתנא קמא ר' שמעון, ומפרש בתוספות דמאי דתנא קמא הוא ר' מאיר וכו', ואע"ג דבתוספתא לא מיתניא בסתמא וכו'. ולא העיר שבתוספתא רבים חולקים על ר"מ. ומ"מ ברור שלשיטת הבבלי ר"מ ור' יהודה בחדא שיטתא קיימי, ואף ר' יהודה סובר שאין קניין לגוי וכו', 57 ועיין בבלי ב"מ ק"א א'. ועיין מ"ש ר"ב אשכנזי בשו"ת שלו סי' א', ד"ו ד' ע"א. ובפירוש ר' משולם לשקלים פ"א, עמ' 11, הביא את המחלוקת בברייתא שבמנחות כגי' שלנו, והוסיף: ועיקר הברייתא זו בתוספתא דמאי פ' הלוקח פירות. מה שאין כן לשיטת הירושלמי הנ"ל סובר ר' יהודה כר' שמעון שיש קניין, כגירסא שלנו בתוספתא כאן, כפי שהעיר בר"ש הנ"ל. וכבר הראינו לעיל פ"א הי"ג על הגורם של המחלוקת בין הירושלמי והבבלי במסורת שיטת ר' יהודה.

92. אבל לא מישראל על של גוים ועל של כותי וכו'. לפי גירסא זו משמע שהתנאים הללו סוברים שכותים גרי אריות הם, ולפיכך אין מעשרין משל ישראל עליהם. ואין לומר שהחשש הוא שמא חשב הכותי מתחילה לאכול את הפירות (והכותים מעשרים מה שהם אוכלים), ונמלך למכרם, 58 כעין שיטת ר' אליעזר במשנתנו ולהלן הכ"ב. שאם כן למה מעשרין משל כותי על של כותי, לפי שיטתם. ובמנחות הנ"ל בכי"מ מפורש: ומשל כותים על של כותים וכו', ולא משל כותים על של גוים וכו'. הרי לך שאין כותים כגוים לעניין מעשרות. ברם בהוצאות שלפנינו שם: ומשל גוים על של כותים, ומשל כותים על של גוים. 59 ועיין בתוספ' שם ד"ה ר"י ור"ש. ועיין במשנת כלים פי"ז סמ"ה, בתוספתא שם ב"מ פ"ו ה"י, ירוש' ערלה פ"ג ה"ה, ס"ג סע"א, ומ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 53.