תוספתא כפשוטה על דמאי ה:טו

63-64. שמא צבעו בחומץ של יין נסך. וכ"ה בד ולהלן ע"ז. אבל בכי"ע כאן: שמא צבעו ביין נסך. ופליניאוס הזקן מספר 41 תולדות הטבע סל"ו, פל"ו סי' קמ"ג. שהיו נוהגים לשרות אבן פרוגיאה ביין, ללבן אותה באש ולחסם אותה ביין מתוק, ואח"כ היו צובעים בה בגדים. ואפילו צבעו באבן שנשרית ביין נסך הוי ליה זה וזה גורם, ולא עוד אלא שהיין בטל על גבי האבן. ועיין בבלי ע"ז ל"ג א' ובתוספ' שם ד"ה האי.

64. אם בא לבית החשבון וכו'. כלומר, שהגוי מחשב אתו כמה הוציא בעד הסממנין וכמה בעד היין אסור, מפני שנראה כאילו ניחא לו בקניית היין, ורוצה בקיומו, ועיין רש"י ע"ז כ"ב א' ד"ה ואם באו לחשבון.