תוספתא כפשוטה על דמאי א:כו
Tosefta Kifshutah on Demai 1:26 · תוספתא כפשוטה על דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →שמן ערב וכו'. וכ"ה בד ובכל נוסחאות המשנה (פ"א מ"ג). ובכי"ע: שמן טוב , וזהו השם העתיק של שמן ערב. ופירושו שמן הנותן ריח טוב, עיין במלונו של גיזיניאוס ערך טוב I, וכן מתרגם סומכוס שמן טוב (קהלת ז', א'): שמן בעל ריח טוב. והיו משתמשים בשמן טוב לסיכה (תהלים קל"ג, ב'). והביטוי שמן טוב הוא בלתי מצוי בספרות התלמודית, ובמקומו בא: שמן ערב, והוא הוא, ועיין להלן. ושמן ערב שאנו עוסקים בו כאן הוא שמן שהיה מקודם ראוי לאכילה, אלא שפטמו אותו בבשמים ועשבים לריח טוב. 44 עיין ירוש' ברכות פ"ו ה"ו, י' ע"ד. ועיין בכפו"פ פל"ה סוף עמ' תקט"ו וברדב"ז פי"ג מה' מעשר הט"ז סד"ה שמן ערב. והיתה להם הגירסא בפיה"מ להר"מ כאן (פ"א סמ"ג): ושמן ערב הוא שמן המור (וכ"ה בהוצ' שלפנינו). אבל בהוצ' ציפי, עמ' 7: ושמן ערב הוא שמן זית המבושם בבשמים. סוף דבר כל שמן הנותן ריח טוב נקרא שמן ערב (טוב), ובכללו גם שמן אפרסמון (עיין בבלי ברכות מ"ג א'), אלא שבכל מקום הוא לפי עניינו. ובאבות דר"ן פי"ח (שכטר ל"ד א'): שמן טוב יש עמך, פולייטין יש עמך, אפרסמון יש עמך. וכן שם ספי"ט (ל"ה ע"ב): מעיין של שמן טוב אפרסמון ופלייטון. וכולם בכלל שמן טוב. וכאן שאנו עוסקים בחיוב מעשרות פירושו שמן שהיה מקודם ראוי לאכילה, וע"י פיטום בסממנין נפסדה אכילתו. ובירושלמי שביעית (פ"ח ה"ב, ל"ח ע"א): אין מפטמין שמן של שביעית. אבל לוקח הוא שמן ערב [ב]שביעית ואינו חושש. ועיין להלן.
67. ובית הלל פוטרין. וכ"ה במשנתנו הנ"ל. ולפ"ז פוטרין ב"ה כל שמן טוב מדמאי. והטעם הוא מפני שאין חזקתו לאכילה ועיקרו לסיכה, ולפיכך לא גזרו עליו חכמים בשעה שגזרו על הדמאי (ר"מ פי"ג מה' מעשר הט"ז. ועיין בתוספ' רע"א למשנתנו).
אמ' ר' נתן וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: א' ר' יהודה וכו'. וכ"ה בירושלמי פ"א סה"ג, כ"ב ע"ב.
68. אלא בשל פליטון בלבד. והטעם הוא שבמשחת עלי הנרד, [unguentum] foliatum, היו שמים הרבה סממנים 45 עיין מ"ש פליניאוס בספרו תולדות הטבע, סי"ג פ"ב,סי' ט"ו; לעף פלורה ח"ג, עמ' 485 ואילך. ובטל השמן לגבי הסממנין, ולפיכך פטור מדמאי (עיין ריבמ"ץ ור"ש), אבל בשאר מינין של שמן ערב אף ב"ה מחייבין בדמאי.