תוספתא כפשוטה על ביכורים ב:יא

60. היו עולות. וכ"ה בכל נוסחאות משנתנו פ"ג מ"ה, אבל בקטע אחד מן הגניזה (פורת לשון חכמים 168): היו עולים, וכן בכי"ע: היו עולין, כלומר, לגבוה, בניגוד למה שבידן, והיא היא, שהרי נדבת עוף אינו בא אלא עולה.

ומה שבידן לכהנים. וכ"ה ("ומה שבידן") ברוב נוסחאות המשנה (לרבות קטע אחד של הגניזה). אבל בד ובכי"ע: שבידן נותנין לכהנים, וכ"ה (ושבידם, ושבידן) בהוצ' לו, קויפמן וקטע שני מן הגניזה, וכ"ה במנחות נ"ח א' בכל כתה"י (עיי"ש בדק"ס עמ' 143 הע' ל' ובשטמ"ק שם). ולפי גירסא זו משמע שמדברים בגוזלות, והמשנה מחלקת בין הגוזלות שעל גבי הסלים שהן עולות, ובין הללו שבידו 80 כפירוש הר"מ בפ"ג מה' בכורים ה"ט. ובמהרי"ק שם העיר שלפי פירוש הר"מ "לא היה לו לתנא לומר ומה שבידם, אלא היה לו לומר 'ושבידם', כיון דקאי אגוזלות שכבר הזכיר וכו' ". וכבר ראינו שכ"ה באמת בכמה נוסחאות של המשנה. שניתנים לכהנים. 81 בדרשות ר' יהושע ן' שועיב, כי תבא, פ"ז ע"ג: והיו מביאין עמהם תורים ובני יונה, תורים נקרבים על גבי המזבח, בני יונה נתנים לכהנים. ולא מצאתי את המקור לדבריו. ובעקידה, כי תבוא (שער צ"ח, רע"ד ע"ד): "ועוד תניא אלו שמן הסלים ולפנים, פירוש כלפי גופו, היו נותנין לכהנים, ואלו שמן הסל ולחוץ היו קרבין עולה". אבל בהוצאות שלפנינו במנחות הנ"ל: והסלים שבידם ניתנין לכהנים. וזו היא כנראה הגהה 82 עיין בדק"ס שם, עמ' 143, הע' ל'. אבל גם בגמרא למגילת תענית פ"ה בכי"א (הוצ' ליכטנשטין, עמ' 76): הורידום והניחום לפני המזבח. הסלים לבכורים (צ"ל: לכהנים) והגוזלות לקיץ המזבח, והוא ע"פ משנתנו (פ"ג מ"ה הנ"ל), וכפירש"י במנחות. ע"פ פירש"י 83 וכן פירש גם במיוחס לר"ג שם. ועיין בהשגות על הר"מ הנ"ל (לעיל ריש הע' 80). שפירש כן את משנתנו. ועיין בירושלמי כאן, ומה שהאריך בו מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ 84 מ"ש הרי"ן אפשטין שם שלפי שיטת הספרי משמע שכל הסלים היו ניתנים לכהנים, אפילו של עשירים (וחולק על הבבלי ב"ק צ"ב א') נראה נכון. וכן אמרו בירושלמי כאן (פ"א סה"י, ס"ד ע"ב): נטמאו הבכורים, הסלים ניתנין לכהנים, דכתיב ולקח הכהן הטנא מידך. ומכאן שיש מצוה מיוחדת בנתינת הסל, ולאו משום שהוא טפל לבכורים אתינן עלה, וממילא אין הבדל בין סלי כסף וזהב לסלי נצרים. ועיין ר"מ פ"ג מה' בכורים ה"ח. וכנראה שלשיטת הבבלי (ב"ק הנ"ל) אם נטמאו הבכורים אין הסל לכהנים, מפני שלדעת הבבלי סלי נצרים גרידא הם לכהנים, מפני שהם טפלים לגבי הבכורים, אבל אם אין עיקר אין טפלה. עמ' 129 ואילך, ויתבארו אי"ה הדברים במקומם. ובמחברתי מדרשי תימן עמ' 33 הבאתי ממדרש חמדת ימים לר' שלום שיבזי שהעתיק: חזרו כולם להביא בסלים נצרים שלא לבייש העניים. וכתבתי ע"ז: "ויתכן שזהו פרי דמיון דרשן תימני ע"פ המשנה שלפניה ומו"ק כ"ז א' ". דברי ר' שלום שיבזי אינם פרי דמיון דרשן תימני, שכן מביא גם הר"י ן' שועיב, כי תבוא, פ"ז רע"ג: והתקינו שיביאו כלם בסלי ערבה קלופה, 85 עיין בתיו"ט פ"ג מ"ח ד"ה והסלים שהקשה למה לא תקנו שיביא כולם בסלי נצרים, עיי"ש בתירוצו. ומכאן אנו רואים שהיתה קבלה שבאמת תקנו כן. והערה שלי היא פרי של בקיאות מדומה.