תוספות ישנים על יבמות קה.

לא הוה בידיה אתא שאיל בי מדרשא. ובב"ר א) אמר כי (הא) אתא לקמיה דרבי וא"ל כך וכך שאלו ממני ולא ידעתי להשיב להם עד שפשטו מעצמו והאי דלא פשט להו מעיקרא מפני שהיה מתגאה על שהיו מכבדין אותו מאד והיו מושיבין אותו במטה של זהב לפיכך לא ידע להשיב להם שהגאוה משכחת לאדם תלמודו:

ה"ג רבה ואביי מדבית עלי קאתו. ול"ג רבא דהא רבא לא היה כהן כדאיתא בפ' הזרוע דא"ל לשמעיה שהיה כהן זיל זכי במתנות אבל הוא לא רצה לזכות שלא היה כהן ועוד דאמר דרבה חיה מ' שנה ואביי חיה ס' שנין. ובפ' אע"פ שנינו שחיה רבא אחר אביי דאתיא חומה דביתהו דאביי לקמיה דרבא דלפסיק לה מזוני ואין לומר דאביי נולד קודם יותר מכ' שנה שהרי מצינו בפ' שלשה שאכלו דאביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה אמר להו למי מברכין אביי אחוי לטללא ורבא נפק לשוקא ואחוי כלפי שמיא אלמא קטנים היו שניהם באותה שעה: