תוספות רי"ד על יבמות צו:

מתניתין בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על אחיו שהוא בן ט' שנים ויום א' פוסל בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על צרתה פסל ע"י עצמו, ור"ש אמר לא פסל, בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת נשא אשה ומת ה"ז פטורה בן ט' שני ויום א' פסל על ידו, פי' לא מפקא כל הזיקה דנימא אין אחרי' כלום אלא ה"ה כמאמר בגדול וקי"ל דיש מאמר אחר מאמר ושניהן צריכין גט למאמרם וכיון שנתן לה גט קיימו עלייהו בלא יבנה דומיא דחליצה, ור"ש אומר לא פסל, בן ט' ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על צרתה פסל ע"י עצמו דביאתו כמאמר בגדול דמיא. וקי"ל דיש מאמר אחר מאמר בב' יבמות. ר"ש אומר לא פסל:

תניא אר"ש לחכמים אם ביאת ראשונה ביאה ביאת השני' לא ביאה ואם ביאת ראשון לא ביאה גם ביאת שני לא ביאה. פי' קסבר ת"ו ביאת בן ט' ס' קנאי ספק לא קניא, הלכך אי קניא קנין גמור קניא ואין אחרי' כלום לא בשני יבמין ולא בשתי יבמות ואי לא קניא לא קניא כלל כאלו לא עשה כלום דמי בין ביבמה א' בין בב' יבמות, ורבנן סברי ביאת בן ט' קונה וחשיבה כמו מאמר והלכך פסולי' זה את זה וזו את זו.

בן ט' שנים שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת נשא אשה ומת ה"ז פטורה, פי' דביאת בן ט' לא אפקע מכוהל זיקה אלא ה"ה כמאמר ומצא שיש עליו זיקת שני יבמין ואמרן לעיל פ' ד' אחים ג' אחים שנשאו ג' שנים נכריות ומת א' מהן ועשה בה השני מאמר ומת ה"א חולצת ולא מתיבמות שנאמר ומת א' מהן יבמה בים עלי', מי שעליו זיקת יבם א' ולא שעלי' זיקת שום יבמין. ואמרי התם בגמ' אי זיקת שני יבמין דאורייתא אף חליצה נמי לא תבעי וכו' ומשנין מדדרבנן גזרינן שמא יאמר שתי יבמות הבאות מבית א' מתיבמין אבל אם נשא אשה שאינו יבמתו ומת ה"ז פטורה דקדושי קטן אינן כלום דדוקא ביבמתו שהיא זקוקה לו מכח אחין קניא ביאתו, אבל באשה דעלמא לא קנו כלל.

אמר רבא הא דאמרו רבנן זיקת שני יבמין מיחלץ חליצה יבומי לא יבמה לא תימא כר"מ היכא דליכא צרה דאית למגזר משום צרה כמן האי דפי' ד' אחין דהו"ל שתי יבמות הבאות מביתא א' אבל היכא דליכא צרה שריא, ולא היא דאפילו היכא דליכא צרה נמי' גזרי דהא הכא ליכא צרה ומיחלץ חילוצי יבומי לא מיבמה.

נשא אשת ומת ה"ז פטורה תנאי [תנינא] להא דת"ר שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשיהן פטורות מן החליצה ומן היבום.

מתניתין בן ט' נשים ויום א' שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת אם לא ידע הראשונה משהגדיל השני' או חולצת או מתיבמת והראשונה חולצת ולא מתיבמת ר"ש אומר מיבם לאיזה שירצה וחולץ לשני' א' בן ט' שנים ויום א' וא' בן כ' שנה שלא הביא ב' שערות. פי' אם הי' בא על הראשונה אחר שהגדיל אז היתה נפקעת זיקת הראשונה לגמרי והי' שתי יבמות הבאות מבית א' וביאתה או חליצתה של א' מהן פוטרת צרתה אבל עכשיו שלא ידע את הראשונה משהגדיל אינן באות מבית א' הילכך השני' הוה אשתו גמורה ואין עליו אלא זיקת יבם א' או חולצת או מתיבמת והראשונה שיש עליה זיקת שני יבמין חולצת ולא מתיבמת. ר"ש אומר מיבם כו' ר"ש לטעמי' דקסבר באית בן ט' ס' אי קניא ק"ג או לא קניא כלל והלכך אם רוצה ליבמה לראשונה יכול ליבמה שאין עלי' אלא זיקת יבם א' וחולץ לשני' ולא מייפטרה בביאתה דדילמא לא קניא והו"ל שתי יבמות הבאות מבית א' ורחמנא אמר בית א' הוא בינה ואינו בונה ב' בתים.

א' בן ט' שנים ויום א' ואחד וכו'. פי' דין א' יש להן שאע"פ שהוא בן כ' שנה עד שאל יביא ב' שערות כקטן בן ט' חשוב לכל דבר שאין חליצתו חליצה ואין ביאתו חשיבא להפקיע הזיקה אלא ה"ה כמאמר הגדול.

ומקשה ויעשו ביאת בן ט' שנה כמאמר הגדול ופטרת צרתה מיבום. פי' כמאמר גדול תנן בפ' ד' אחין הא' חולצת ולא מתיבמת אלמא בעלת מאמר שיש עלי' זיקת שני יבמין דוחה צרתה לאוסרה מהתיבמה והכי תנן השני' אי חולצת או מתיבמת ואין הראשונה שיש עלי' זיקת שני יבמין אוסר זה.

ומהדר א"ר לא עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול. פי' לא אילימא ביאת בן ט' למיסר צרה כחלוצה מאמר דגדול שאוסר צרתה ולא מהני בית בן ט' אלא למיסר נפשה ולא למיסר צרתה ולא מהני ביאת בן ט' אלא למיסר נפשה ולא למיסר צרתה ושמואל אומר עשו ועשו. וכן אר"י עשו ועשו. ותנאי היא. הך תנא דד' אחים גזר משום צרה דאשעינן בגדול וה"ה בגטן והאי דקאמר גדול משום דבגדול קאי. והאי תנא לא גזר משום צרה ואשמיעינן קטן וה"ה גדול והא דאמר קטן משום דמקטן קאי. פי' הך גזר בשני' שלה תתיבם משוה צרתה שיש עלי' זיקת שני יבמין והיא תנא לא גזר ואל הי' אומר אלא הראשונה שהיא אשת שני מתים ולא השני'. ול"ל לר"י מאי דאמרן לעיל בפ' ד' אחין אי זיקת שני יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תבעי אלא מדרבנן וגזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית א' מתיבמו דאי אית לי' האי טעמא כך יש לגזור אם יבם השני' כמו שיש לגזור אם יבם הראשונה ושתיהן אסורין משום האי טעמא אלא מדתלי טעמא משום דגזור שני' אטו ראשונה שמ"מ טעמא אחרינא אית לי'. וי"ל שזה טעם הדבר אם אתה אומר מי שעליו זיקת שני ימין מתיבמות יאמרו העולם מה לי יבמה שהיא אשת שני מתים מה לי שתי יבמות מבית א' וזה האיסור אינו אאל על הא' אבל לא על השניה. ואין לאוסרה אלא משום גזירת צרתה.

והתם בפ' ד' אחין גרסי' בירושלמי אלו ש"י שנפלה לפני יבמה שמא אינה מתיבמות. תני ר"ח אשת מת א' מתיבמת ולא אשת שני מתים מתיבמת ולא אשת שני מתים. שניה למה אינה מתיבמת אמר ר"א דר"מ היא דאר"מ כל שאין אתה מיבם לה אין אתה מיבם צרתה. אמר ר"י אם אמרה ר"א מפיו שמעה ואמרה. א"ר יוסי מתניתא אמרה כן בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השניה חולצת או מתיבמת והראונה חולצת ואל מתיבמת. הכא את אומרת חולצת והכא את אומרת מתיבמות. הכא זאת אומרת חולצת ר"מ והך זאת אומרת מתיבמת רבנן.