תוספות רי"ד על יבמות סח

מה"מ אר"י א"ר א"ק ובת כהן כי תהי' לאיש פסלה כיון שנבמלה לפסול לה פי' שהוא זר גמור דלא תפסי בהו קידושין אבל ת"ל תפיסי בהו קידושין לא, כי תהי' א"ר הנך דאית בהו הוי' וח"כ לאו בלי הויה נינהו פי' לא מצית למימר דדוקא בח"כ מיירי דהא דמדאפקא רחמנא לבעלת פסולים בלשון הויה ש"מ באותן הפסולים דבני הויה נינהו מיירי דהיינו ח"ל דאילו ח"כ לאו בלי הויה נינהו השתא ומה ח"ל הוי זרים אצלה כ"ש ח"כ דלא תפיסי בהו קידושין, א"ה גוי ועבד דלא בלי הויה נינהו לא לפסלי' פי' כיון דכתב רחמנא לא תהי' אימא דוקא הנהו ת"ל דאית בהו הויה אבל גוי ועבד דלית בוה הויה אימא לא יפסלי אלא יהי' דומין לזנות דבהמה דלא פסלה אבל ח"כ ליכא למעוטי דח"ל פסלי כ"ש ח"כ דהן זרים יותר אבל גוי ועבד איכא למיעוטינהו מידי דהוה אבהמה דאין לה זנות וכיון דגוי ועבד לאו בלי קדושין נינהו שוב הוא דמי לבהמה. ומהדר פסלי כרר"י דאר"י משום ר"י מנין לגוי ועבד שבא על כהנת לוי' וישראלית שפסולו' שנ' ובת כהן כי תהי' אלמנה וגרושה וזרע אין לה מי שיש לה אלמנות וגירושין בה יצאו עבד וגוי שאין אלמנות וגירושין בה דדמי לבהמה: