תוספות רי"ד על יבמות סז:

מתניתין העובר והיבם והאירוסין והחרש בן ט' שנים ויום א' פוסלין ולא מאכילין. פסק שהוא בן ט' שנים ספק שאינו, ספק שהביא שתי שערות ס' שלא הבאי נפל הבית עליו ועל בת אחיו וא"י איזה מהן מת ראשון צרתה חולצת ולא מתיבמות. פי' העובר פוסל. בת כהן שנשאת לישראל ומת וה"ה מעוברת ואינו מאכיל. בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת. והיבמה בת כהן שומרת ליבם ישראל פסולה מתרומת אביו, ובת ישראל שומרת ליבם כהן אינה מאכילה, והאירוסין בת כהן מאורסת לישראל פסולה, ובת ישראל מאורסת לכהן אינה מאכילה, והחרש ב"כ מאורסת לחרש ישראל פסולה. ובת ישראל אפי' נשואה לחרש כהן אינו מאכילה, ובן ט' שנים נמי מפרש לקמן ס' שהאו בן ט' שנים ס' שאינו הוי נמי כבהן ט' ופוסל, ס' שהבאי שתי שערות קידושיו קידושין ס' שלא הבאי פוסל. בת כהן המאורסת לי' לי' מן התרומה:

נפל הבית עליו ועל ב"א שהיא אשתו ס' הוא מת ראשון או נפלו שתיהן לפני אחיו ופטורת צרתה משום צרת הבת, ס' בת אחיו מתה ראשונה ובשעת נפלה ליבם לא הוי צרתה צרת ערוה דתנן אם מתו או מיאנו או נתקדשו צרותיהן מותרות צרתה חולצת ולא מתיבמת. ואיידי דאיידי בס' לחומרא תני' להאי בהדייהו:

האי עובר אי ב"כ לישראל פסיל לה דכתיב ושבה אל בית אביה כנעורי' פרט למעוברת, אי ב"י לכהן הוא לא מאכיל לה ילוד מאכיל שאינו ילוד איני מאכיל, היא יבם אי ב"כ לישראל הוא לא מפסיל לה דכתיב ושבה אל בית אביה פרט לש"י, אי ב"י לכהן הוא לא מאכיל לה קנין כספו דאחיו הוא, והאירוסין אי ב"כ לישראל הוא פסיל לה דכתיב ובת כהן כי תהי' לאשי זר והוא קניא בהך הויה אי ב"י לכהן הוא לא מאכיל משום דעולא דאמר עולא ד"ת ארוסה ב"י אוכלת בתרומה ומ"ט אמרו אינה אוכלת גזירא שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותלך ותשקה לאחיה ובית אביה.