תוספות רי"ד על יבמות נג

הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון אפי' הוא שוגג והיא מזידה הוא מזיד והאי שוגגת הוא אנוס והיא לא אנוסה, היא אנוסה והוא לא אנוס, א' המערה וא' הגומר קנה לא חלק בין ביאה לביאה. וכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות אלמנה לכ"ג גו"ח לכ"ה מו"נ לישראל ב"י לנתין וממזר פסול ולא חלק בין ביאה לביאה פי' שוגג כסבור אשה אחרת, מזיד לשם זנות ולא לשם מצוה. מערה שלא גמר ביאתו קנה וזכה בנחלה ויוצאה בגט אם בא להוציאה לא חלק בין באיה כדרכה לביאה של"כ גו"ח לכהן הדיוט מיפסלה בהך ביאה מתרומה דבי נשא אם היא בת כהן דשווי' חללה, הבא על א' מכל העריות בא' מביאות אלו או פסולות לכהונה כגון אלמנה וכו' פסלה לכהונה משום זונה, דוקא עריות או פסולות, אבל ביאות זנות דפנוי' לא משוי לה זונה ולא מיפסלי' לכהונה דלא אשכחן תנא דפסל אלא ר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, ושום אישות וממזרת ונתינה לישראל לאו אפסול כהונה קיא דהא פסולה וקיימא, ותרומה דבי נשא לא משכחת בה, ולא נקטה אלא לענין התראה ולמילקי עלי' היא ישראל בגמר ביאה, ואמרי' מאי אפיני ל"מ קאמר ל"מ הוא שוגג והיא מזידה מכוונה לש"ש א"נ הוא מזיד והא מכונה למצוה אלא אפי' הוא שוגג והיא מזידה דתרוייהו לא לא מכונה לשם מצוה אפ"ה קני.