תוספות רי"ד על יבמות מח

ת"ר מקיימין עבדים שאינן מולין דברי ר"י ר"ע אומר אין מקיימים א"ל ר"י והרי הוא אומר וינפש בן אמתך והגר. אר"ע בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר וקי"ל הל' כר"ע מחברו, דכ"ע מיהו וינפש ובן אמתך והגר בעבד ערל הכתוב מדבר מאי משמע דתנא וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר, אתה אומר ב"ע או אינו אלא בעבד מל כשהוא אומר למען ינוח עבדך ואמתך כמוך הרי עבד מל אמור, מה אני מקיים וינפש בן אמתך בעבד ערל, והגר זה גר תושב אתה אומר זה גר תושב או אינו אלא גר צדק כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך הרי ג"צ אמור הא מה אני מקיים והגר זה ג"ת. פי' שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז ואוכל נבילות והזהירו הכתוב על חילול השבת דמחלל שבת כאלו עובד ע"ז. אריב"ל הלוקח עבד מן הנכרי ולא רצה למול מגלגלין עמו עד יב"ח לא מל חוזר ומוכרו לנכרי שלח ר' אבין משמי' דר' אילעאי וכל רבותיו א"ל משמי' איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו ע"מ שלא למולו יתיב ב"א ור"ח ור"י נפתח ויתבי וקאמרי עיר א' היתה בא"י שלא רצו עדי' למול גלגלו עמהן עד יב"ח וחזרו ומכרוהו לנכרים, כמאן כי האי תנא דתניא הלוקח עבד מן הנכרי ולא רצה למול מגלגלים עמו עד יב"ח לא מל חוזר ומוכרו לנכרים: