תוספות רי"ד על יבמות לב.

א"ר נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמיחלפא בבעלת גט דעלמא פי' אם נתן גט למאמרו ולא לזיקתו הותרת אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי ממאמר דעביד שקלי' ולאו צרת נינהו והשתא לא אתי למימר דב' יבמות הבאות מבית א' חדא חלצה וחדא מייבמה, דהכא לאו בבית א' מחזי אבל היא אסור הדלאו משום דקם לי' בלא יבנה לפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט ליזקה אלא משום דמותר ליחלופי בבעלת הגט היכא דעבדי גט למאמרו, ולזיקתו דהא ודיא מדחיא, אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה הראשונה במקומה.

א"ד א"ר נתן גט למאמרו הותרה אף הוא לשלישי כשימות שני מאן דעבדי שיקלי' והוי כמי שלא עשה בה מאמר ומתיבמת כשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון ודוקא שפירש למאמרו ולא לזיקתו אלב סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחים והרי מוכחא מילתא בפ' ר"ג דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר:

מתניתין ב' אחים נשואים ב' אחיות ומת א' מהן ואח"כ מתה אשתו של שני ה"ז אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה א' ואמרי' פשיטא, התם דלא אידחי' מהאי ביתא לגמרי אמרת לא, הכא דמידחיא מהאי ביתא לגמרי' לכ"ש פי' לעיל גבי ג' אחין ב' מהם נשואים ב' אחיות וא' נשוי נכרית ומת א' מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשה של שני ואח"כ מת נשוי נכרית ה"ז אסורה עליו עולמית משום אשת אח הואיל ונאסרה עליו עשה א', כנסה לה ראשונה כנסה להראשונה משום אחות אשה, ואע"ג דמההיא נפילה דקמייתא לא אידחי' לגמרי דהוי קאי נשוי נכריות שזקוקה לו ליבום וקורא אני בה בשע נפילה יבמה יבא עלי' אפ"ה חשבי' לי' לגבי בעל אחותה דא"א שיש לה בנים לאיתסרי עלה אחי' לאחר מיתת אחותה הבא בשעת נפילה אידחא מהאי ביתא לגמרי דאין כאן אלא בעל אחותה דמשעה שנפלה לפניו אין זיקת יבום עלי' מבעי' ומהדר תנא הא תנא ברישא הך חזיא להיתרא ושריא והדר חזיא לאיסורא ואיידי דחיבי לי' אקדמוה ומשנה לא זזה ממקומה: