תוספות רי"ד על יבמות כט.

מתניתין ג' אחין ב' מהם נשואין ב' וא' מופנה ומת א' מבעל האחיות ועשה בה מופנה מאמר ואח"כ מת השני ב"ש אומר אשתו עמו הולה תצא משום אחות אשה ובה"א מוציא את אשתו בגט וחליצה ואשת אחיו בחליצה וזו היא שאמרו אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו. פי' ב"ש סברי אשתו עמו דמאמר ככניסה דמיא וכי נפל האחותה לא מיתסרא הך עליו משום אחות זקוקתו והלא זו תצא בולא כלום משום אחות אשה וב"ה סברי מאמר אינו קונה ביבמה אלא מדרבנן והילכך כי נפלה אחותה אוסרת אותה משום אחות זקוקתו ואותו אחות נמי אי"י לייבם מפני המאמר שעשה בא' והוי אחות אשתו מדרבנן הלכך מוציא את אשת אחיו השני בחליצה ובעדת המאמר בגט ובחליצה גט למאמרו וחליצה לזיקתו:

ואמרי' זו האי למעוטי מאי למעוטי הך דרב"י, פי דלא עבדינן כוותי' אלא כר"ג או כרא"א פי' בפ' ב"ש תנן ב' אחין נשואין שתי אחיות יתומות קטנות ומת בעלה של א' מאן תצא משום אחות אשה. וכן ב' חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של גדולה ר"א אומר מלמדין את הקטנה שתמאן ר"ג אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא משום אחות אשה ר"י אומר אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה ותנא הכא זו האי למעוטי כר"י דלא עבדינן כוותי' אלא או כר"ג למ"ד אין זיקה או דר"א למ"ד יש זיקה אבל תנא דידן כר"א ס"ל ולא כר"ג דהא אסר את בעלת המאמר משום זיקת השני' ואמר התם אר"י א"ש כ"ל כר"א וכן אמר ר' אליעזר הלכה כר' אלעזר: