תוספות רי"ד על תענית ד.

סברוה שאלה והזכרה חדא מלתא הוא. פיר' אע"ג דמפיק לה בלשון שאלה סברו לומר דהיא שאהל הזכרה האי דהא תנן לקמן בג' במרחשון שואלים את הגשמם אלמא משמע דשאלה קמי הזכרה היא:

מאן תנא אמר רבא ר' יהושע היא ולא גרסינן דאמר משעת הנחתו אל אהוא ר' יהושע דמתני' בר פלוגתיה דר"א:

רב אדא בר אהבה הוה מסדר מתני' כ"ד זמנין כנגד תנ"ך ועמל לקמיה דרבא כאן מוכח שהי' רב אדא בר אהבה תלמודא של רבא ולקמן בפ"ג (ד"כ ע"ב) אמרו דרב ושמואל ורב הונא הי' סמכי בזכותיה דרב אדא בר אהבה ש"מ תרי רב אדא בר אהבה הוו (ועמ"ש בפ' לא יחפור במהדורא תניינא) (ת"י וכ"כ התוס' בקדושין דע"ב ע"ב):