תוספות רי"ד על שבת פב:

היה שלו ושל ע"ז ידון מחצה על מחצה עיין מה שפירשתי בע"ז במהדורא רביעאה:

מה נדה מטמא באבן מסמא אף ע"ז מטמא באבן מסמא פי' המורה אבן ששמוה ע"ג יתידות וכלים תחתי' ואינו נ"ל אלא דוקא משכב ומושב אלב שאר כלים טהורים שאפילו אם ישב עלי' טהורים אם לא נגע בשרו בהם כ"ש באבן מסמא דהכי תנן בפ"ב דזבין המשכב והמושב מלמטה מטמאי שנים ופוסלי אחד האוכלין והמשקין והמדף מלמטה טהורין פי' מדף כלים דלא חזי למשכבומושב וע"ז דילפי' מנדה שהיא מטמא באבן מסמא היא מטמאה כל דבר שין לומר בע"ז משכב ומושב שאין עושין מדרס אלא בעלי חיים אל האי כי דיני' והאי כי דינ' ונמצאת ע"ז בזה חמורה מנדה:

ורבנן סברי כשרץ מה שהקשיתי במהדורא קמא ליקשה לנבלה כיון דמטמא במשא יש לתרץ דרבנן נמי סברי דמשמשי' כשרץ כר"ע ולהכי איתקש כשרץ ולאו למעוטי ע"ז ממשא:

ור' אלעזר אמר באבן מסמא דכ"ע ל"פ דלא מטמאה פי' שאין הנדה מטמאה באבן מסמא אלא משכב ומושב ולא שאר כלים וע"ז לאו בת משכב ומושב שהיא שאין מדרס אלא בבע"ח ואם תטמא שאר כלים באבן מסמא לעשותן ראשון כמו שהיא עושה במגעת נמצא שהיא חמורה יותר מן הנדה הילכך אין לה אבן מסמא:

אף ע"ז אינה לאיברים מה דק"ל במהדורא תנינא מאבניו ועצו ועפרו דביתו נ"ל לתרץ דלא דמי לאיברי דכותל אדעתא דהכי בנו לי' דלכי מתרועע (סברי) [סתרי] לי' והדר בנו לי' אבל ע"ז אע"פ שהיא עשוי' פרקים פרקים כשמחברין אותה ע"ד להתקיים עד לעולם מחברין אותה ואל שיפרקו אותה ויחברו אותה הילכך אם נתפרקה אינה מטמאה: