תוספות רי"ד על שבת עה:

אימא אף משום צובע פי' ולאו אשוחט דמתני' קאי דודאי שוחט דמתני' לא תניא אלא משום נטילת נשמה דהא תנא לי' צובע בהדיא אלא אשוחט דעלמא קאי ומחייב לי' תרתי משום נטילת נשמה ומשום צובע ואי אמרת אמאי אל אמרי' אין צבעיה באוכלין כדאמרן אין דישה אלא בגידולי קרקע משום דגידולי קרקע חשיבי והילכך מלאכות הנוהגת בהן אינן נוהגת בשאר מטלטלין אבל כל המטלטלין דינן שום ואין לחלק בין אוכלין לשאר מטלטלין וה"נ אמרי' במעבד שיש עיבוד באוכלין:

אמר ר' יוסי בר' חנינא הא דלא כר"ש נ"ל לקיים גירסת הספרים דארישא קאי דלא כר"ש וה"פ דהאי דתני ומצניעין כמותו הוציאו בשבת חיב עליו חטאת בע"כ לאו ברבייעת כר"ש קאמר דאי ברביעית קאמר מה צורך לכלל זה כי היכי דתני כל האוכלין ברביעית ליתני נמי לכל המשקין ברביעית ומה צורך לכלל זה א"ו הכלל הזה לא נקט לי' אלא לרבותא ולמימרא דאע"ג דאין בו רביעית כיון דמצניעין כמוה חייב עליו ודלא כר"ש דאמר שסתם כל אדם בעי רבייעת וסיפא אתיא אפילו דלא כר"א בר' שמעון ודלא כר"ע נמי דאלו ר"ע סבר מצניע בעי שיעור וסיפא קתני דלא בעי שיעור:

שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה פי'ה"ה נמי שאם הוציא בגדוגרת מאותו הלחם שחייב ואע"פ שהסובין והמורסן מעורבי שם דכיון דעבדינהו לחם עם הקמח אשבחינהו אבל בגרוגרת קמח אם יש שם סובי או מורסן אפילו עני לא חשיב עד שיהא קמח נקי: