תוספות רי"ד על ראש השנה כ.

כי אתא עולא אמר עברוה לאלול נ"ל שלעולם לא היו מעברין אלא משום יוה"כ שלא יבא סמוך לשבת בין מלפני' ובין מלאחרי' כדאמרי' בפ' החליל אבל ליו"ט הסמוך לשבת לא חששו מעולם לעבר דאי משום מתיא איפשר בעממי ואי משום ירקא דילמא סברי כר' יוחנן דאמר נולדה בזה מותרת בזה דלית ליה הכנה דרבה וכן נמי ירק שתלשו גוי בזה א"נ כיון דביו"ט מותר לבשל היו מבשלין הירק ולא הי' נפסד ומש"ה כי אמרי' לקמן איכא ביניהו יוה"כ שחל להיות אחר השבת לא חש לר"ה וחג הסוכות דחיילי בערב שבת ומאי דמסיק בתר הכי איכא בינייהו יו"ט שחל להיות סמוך לשבת כו' אינו אלא דיוקא בעלמא לאקומי מאי ביניהו ואינו עיקר שלעולם לא עיברו אלא בעבור זה וכדי למצוא מאי ביניהו אמר כל זה דכל טעם העיבור אינו אלא בעבור יוה"כ ומר אמר טעמא חדא ומר אמר טעמא חדא ולא פליגי וכזה ימצאו בתלמוד סברות הרבה שמעמידים כן מפני דוחק המקשה ואין לסמוך עליהם: