תוספות רי"ד על פסחים נ:

מאי איריא ערבי פסחים כו' פי' דעיקר מתני' לא אתא אלא לאורויי איסורא מחצות ואילך דעד חצות תלי במנהגא אבל מחצות ואילך איכא איסור' והילכך ליתני אפילו ערבי שבתות ויו"ט נמי והתם נמי אי נהגו שלא לעשות מן הבקר הכל לפי המנהג כדאמרי' לקמן בבניביישן דלא אזלי מצור לצידן במעלי שבתא:

דם שכר אשתו מתקולתא פי' שלוקחת צמר ופשתים במשקל מאחרים וטווה שאין לה לאא שכר טויי' והוא דבר מועט אבל אם קונה צמר ופשתים וטווה ואורגת בגדים למכור או לבני הבית זהו שכר יפה ורחיים אגרתא פי' שהושיב ברחיים ומשכירם לאחרים ששכרן מועט אבל אם טורח בהן היא וטוחן לאחרים שכרו מרובה:

ומגדלי בהמה דקה ומאי דאמרי' שמעשרות בעליהן דוקא באפר דלא שלטא בהו עינא:

דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם פי' משמע דוק' בפניהם אבל בצנעה יכול לנהוג היתר וכגון שאין בדעתו להשתקע שם ואפילו בצנעה אסור כדתנן נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם: