תוספות רי"ד על פסחים כא.

עבר זמנו אסרו בהנאתו פשיטא פי' ברישא תני כל שעה שמותר לאכול מאכיל דמשמע מותר שאפי' איסור דרבנן אין בו והדר תני עבר זמנו דמשמע זמן תורה פשיטא ודאי דכיון דעבר זמן תורה ואיתסר מדאורייתא שאסור בהנאתו והכי הו"ל למיתני וכל שעה שאינו מותר לאכול אסרו בהנאתו והוא משמע דמשעה דאיתסר מדרבנן אסור בהנאה אבל השתא דתני עבר זמנן דמשמע זמן תורה פשיטא ודאי דאסור בהנאה ומתרץ לא נצרכה אלא לשעות דרבנן וכאלו אמר וכל שעה שאין מורת לאכול אסור בהנא' דמי:

כל מקום שנאמר לא יאלכ לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע כו' לקמן בשמעתין מסקי' דלא אמר אל אעל חמץ בפסח ושור הנסקל: