תוספות רי"ד על פסחים קג.

לוי אמר קני"ה ורבנן אמ קינ"ה. מאי דקשאי לי במהדורא תנינא והא פלוגתא דב"ש וב"ה היא. ראיתי שרבינו שמואל זצוק"ל מחלק בין שבת דעלמא ליו"ט שחל להיות אחר השבת ואמר ולמה אינו רוצה לומר יין שברישא לפי שאם כך אין היכר שמבדיל על היין הואיל ומרחיק הבדלה מברכת היין והרי עיקר הבדלה לא תיקנו אלא על היין אבל קידוש אפי' על הפת יכול לקדש כדלקמן הילכך קידוש ברישא והדר יין והבדלה כדי לסמוך הבדלה על היין ולא נהירא לי דכיון שעל כוס אחד הוא אומרין אע"פ שהקדים יין לקידוש כדינו מוכחא מילתא דהבדלה נמי על היין היא שהרי בכוס אחד הוא הכל ולמה עקרו דברי ב"ה.

לוי אמר קני"ה קשיא לי והא איפליגו בהא מילתא ב"ש וב"ה בפ' אלו דברים שבש"א מברך על היום ואח"כ מברך על היין וב"ה מברך על היין ואח"כ מברך על היום והיכי אמרי' לוי ורבנן ומר ברי' דרבינא דמברך קידוש תחלה כב"ש:

והילכתא כרבא אי קשיא והא קי"ל דבכל דוכתא הלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם ומה איצטריך הכא למיפסק הלכה כרבא יש לומר דבהא פסקי כרבא ברישא והדר פסקי בכולהו כרבא א"נ מש"ה איצטריך למימר הלכה כרבא משום דלאו אביי בלחוד פליג עלי' אלא טובא פליגי עלי':

אמר ליה ל"ל מר כולי האי הא בריך לי' מר חדא זימנא מיכן מוכיח שאין היין שבתוך המזון נפטר מברכה על אחריו בברכת המזון אלא צריך ברכה לעצמו דאי ס"ד דנפטור בבהמ"ז היכי סליק אדעתי' דרב יעקב למימר שאכל לשתות בלא ברכה לפניו אילו רוצה לאכול פה לאחר בהמ"ז כלום האי יכול ליכל בלא ברכה לפני' והה"נ אם רוצה לשתות יין לא יוכל בלא ברכה אלא לאו ש"מ מדסליק אדעתיה למישתי בלא ברכה לפניו בהמ"ז לא פטרה אלא פת וכל מיני מיכלא אבל יין לא וצריך לברך אחריו על הגפן: