תוספות רי"ד על נזיר כו:

תניא כוותיה דרבא אילו לחטאתי והשאר לנזירותי ומת דמי חטאת ילכו לים המלח והשאר יבי׳ חצין לעולה וחצין שלמים פי׳ דכיון דאין דמי חטאת ביניהם אע״פ שהן סתומים כמפורשין עבדי׳ להו:

ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן פי׳ משום שלמים דמעורבין ואיכא למימר הני מקצת שלמים הוו:

אלו לעולתי והשאר לנזירותי דמי עולה יבואו עולה ומועלין בהן והשאר יפלו לנדבה ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן פי׳ השתא הוו הסתומין חטאת ושלמים והילכך יפלו לנדבה:

אלו לשלמיי והשאר לנזירותי דמי שלמים יבואו שלמים ואין מועלין בהן והשאר יפלו לנדבה ומועלין בהן בין בכולן במקצתן פיי׳ שהסתומין הן חטאת ועולה והילכך יפלו לנדבה ומועלין במקצתן שכולן הן בני מעילה דדוקא כשדמי חטאת אינן קריבין והולכין לים המלח אין מועלין בהן דהשתא דקרבי נדבה ומועלין בהן בספרים כתוב אמר רבה אם נפלו דמי חטאת מביניהן ומפרש דכיון דנפלו מביניהן כשיעור דמי חטאת אמרי׳ הנהו הוו דמי חטאת ושאר׳ כמפורשין הוו ולוקחין בחצין עולה ובחציין שלמים ואינו נ״ל דא״כ מאי תני׳ כוותיה דרבה בבריית׳ תני כשיפרש אלו לחטאתי אבל אם נפלו מן הסתם מני דתלינן ואמרי׳ אלו היו דמי חטאת:

אמר ר״ה א״ר חנינא ל״ש אלא מעות אבל בהמה הרי הוא כמפורשין פי׳ דוק׳ אם הניח מעות סתומין ולא פירש אזלי לנדבה אבל אם הניח שלש בהמות אע״פ שלא פירש זו לחטאת וזו לעולה וזו לשלמים כמפורשין דמיין והאחת תמות והאחת תקרב עולה והאחד שלמים:

אמר רב נחמן אמר רב הא דאמרת בהמה הרי הוא כמפורשת ל״ש אלא תמימה אבל בעלת מום הרי הוא כסתומה פי׳ אם הוא תמימה הרי הן מזמנות מאיליהן אע״פ שהוא לא פירש שהנקבה ראיי׳ לחטאת והזכר לעולה והאיל לשלמים וכדאמר רשב״ג בנזיר חי אמר נמי ר׳ חנינא בנזיר מת אבל אם הן בעלת מום כיון דלדמי קיימין כמעות סתומין דמי וכולן יפלו לנדבה:

אבל נסכא לא פי׳ שאם הניח שיש חתיכות כסף אין דינן כסתומין אלא אע״פ שנא פי׳ כמפורשת דמיין וישליך האחת לים המלח והאחת יביא בה עולה והאחת שלמים שהבהמות בעלת מום בודאי למכור קיימי הילכך אין חילוק ביניהן לבין המעות אבל נסכא לאו להימכר קיימא ובאחת יקח חטאת ובאחת שלמים ורב נחמן דידיה אמר אפילו נסכא כמעות סתומין הויין דמה לי מעות מה לי נסכא אבל סבר לא דוודאי הסוור הן כמפורשת וה״ה לכל המטלטלין דבכל אחת יקח בהמה אחת:

א״ל רב שימי בר אשי לר״פ מ״ט דרבנן דאמרי מעות לאו נסכי מעות לא סוור אלא מעתה מעות ולא עופות והא דאמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן ואמאי הא מעות חמורין לה פי׳ היכי אמר רב חסדא שאינן מתפרשות אלא או בלקיחת הבעלים שיאמר זה אני קונה לחטאתי וזה לעולתי או בעשייתה כהן אבל אם קנאן סתם אין להן דין מפורשין אלא דין סתומין ואם מת יפלו לנדבה והא מעות גמירי אלא מדרב חסדא ילפינן דאפילו עופות נמי סתומין הוו וה״ה סיור ונסכא ובהמה דכל מידי דלא פירש סתומין הוו: