תוספות רי"ד על קידושין נב:

לית דחש לה להא דרבי שמעון. נראה לי דהוא הדין לגנבה דלא אמרינן סתם גנבה יאוש בעלים היא דהא בחדא תני להו בגזל ובגנבה למימרא דדינן שוה. ולא סמכינן אההיא דתנן בפ' כ"ו דכלים לא כר"ש ולא כתנא קמא:

מאן אחלך. פי' וכיון שלא היה לו כח לחלוק בלא דעת בעל הבית נמצא דההוא מוזא בשותפות הוה. ואי אמרת תתקדש מיהא בפלגא דאית ליה בגויה. כיון דכולה יהב לה לא סמכא דעתה לאיקדושי אלא בכולה והוה ליה במנה זה ונמצא מנה חסר דינר שאינה מקודשת:

והני מילי במוזא אבל כישא מצי אמר לי כו'. פי' והכי אמרינן בפ' איזהו נשך בהנהו תרי כותאי דעבוד עיסקא בהדדי ופליג חד מנייהו בלא דעתא דחבריה דהיכי דפליג זוזי דלא בעי שומא אמר רב פפא דשפיר עבד דזוזי כמאן דפליגי דמו. והיכא דפליג חמרא דבעי שומא אמר ליה מאן פליג לך. ואין לו תקנה עד שיחלוק בפני שלשה ששמו הדבר בשווי' כדאמרינן בפ' אלו מציאות באסור ורב ספרא דעבדו עסקא בהדי הדדי ופליג רב ספרא בלא דעתיה דחבריה ואמר ליה רבא ז"ל אייתי תלתא דפליגית קמייהו כו':

לא אמרו כלך אצל יפות כו' ראיתי מתמיהים ואפילו לענין תרומה לא אמרו אלא בעשאו שליח אבל לא עשאו שליח אפילו לענין תרומה הוי ריתחא ואני מתמיה על המתמיהין לא ראו מאי דתניא ותרם שלא ברשות אלמא בשלא עשה שליח מיירי:

אשה בעזרה מנין כתב המורה דנשים אין נכנסות לה כדתנן באבות הטומאות בפ"ק דכלים. ולא היא דלא תנא התם איסורא גבי נשים כלל אלא סברא היא דמה טיבן של נשים בעזרה והא לאו בני סמיכה נינהו: