תוספות רי"ד על ביצה ח.

כירה מאן דכר שמייהו פירש לא הי' כתוב וי"ו במשנה ומש"ה קא מתמה כירה מאן דכר שמיה ובא רבא ותירץ ה"ק ואפר כירה מוכן הוא עם וי"ו וכיון שיש בו וי"ו אע"פ שיש ש' יפה הוא וה"ק ומודים נמי ב"ה שאפר כירה מוכן הוא שמעתי שמקשים על אפר כירה דהכ' משמע דאפר כירה חזי לכיסוי לכ"ע כיון דקא' ומודים דמשמע ומודים ב"ה לב"ש שאפר הכירה מוכן היא וחזי לכיסוי ובפ' כיסוי הדם אמרי' ת"ר בש"א אין מכסין אלא בעפר ובה"א מצינו אפר שקרוי עפר אלמא קסברי ב"ש דאין מכסין באפר ונראה לי דל"ק ולא מידי דהכא פליגו בעפר קרקע החצר דלבית שמאי הוי מוכן ולב"ה לא הוי מוכן ומודים ב"ה שאפר הכירה מוכן הוא ועושין בו כל הראוי לעשות בו לבית הלל מכסין בו דם וכל צרכיו ולב"ש עושין בו כל צרכיו לכסות בו רוק או צואה אבל לכיסוי לא חזי:

אי הכי מאי אריא ספק אפילו ודאי נמי קשיא לי טובא דמאי מקשי' מהכא לרב יהודא דלרב יהוד' מהכא מי לא קשיא בריית' דאמאי אין מכסין דמו של כוי אי דאית לי' עפר מוכן אפי' כוי ואי דלית לי' אפילו ודאי נמי [לא] וכל היכא דאמרינן אי הכי שייך למימר בי' בשלמא אי אמרת כדידי לא קשיא אלא לדידך קשיא והכא מאי בשלמא שייך למימר מש"ה נראה לפרש כך דלרב יהודא מקשה דאמר עושה בו כל צורכו ואפילו לכסות בו לכלוך וצואה ומש"ה מקשה לי' מכוי דאם איתא שהותר העפר לכסות בו כל לכלוך דם כוי נמי אע"פ שהיא ספק ויש לומר אין מצוה בכיסויו לכסיי' כדרב יהודה אם הכניס קופה של עפר דלא גרע דם כוי משאר לכלוכי הבית ובדלא ר"י ולכסיי' בדקר נעוץ וליכסיי' בדקר נעוץ וליכסיי' באפר כירה דלית לי' כך מצאתי במקצת ספרים וכך נ"ל עיקר והן דברי המקשה וה"ק אי איתא לדרב יהודא שמותר לכסות מעפר מוכן אפי' ליכלוך בעלמ' נכסה נמי דם הכוי או בקופה עפר של רב יהוד' או בדקר נעוץ אם הי' לו והזמין עפר בעבור חי' ועוף נכסה באותו העפר דם הכוי או באפר הכירה שהוא מוכן א"ו מדתני אין מכסין דמו ש"מ לאו הותר העפר אלא דוקא לדבר מצוה אבל לאו לדבר אחר אע"פ שהזמינו ומש"ה אין מכסין דם כוי מפני ששמא אינו מצוה וקשי' לרב יהוד' דאמר עושה בו כל צרכו ואפילו לכסות בו ליכלוך ומתרץ לעולם איתא לדרב והב"ע דלית ליה עפר מוכן כלל ומש"ה אין מכסין את דמו אבל אם הי' לו עפר הי' מותר מידי דהוה אליכלוך בעלמ' ומקשה אי הכי מאי אריא ספק אפילו וודאי נמי כיון דלית ליה עפר מוכן אסור לשחוט אותו אלא ודאי בדאית ליה (מידי) [מיירי] ואפ"ה דם כוי הוא אסור שלא הותר עפר מוכן אלא לדבר מצוה ולא לכל צורכו ופירש המורה אפילו ודאי נמי לא דהא כבית הלל כקיי"ל דאסרי ואפילו דיעבד בלא דקר נעוץ ואינו נראה לי דבהא פליגי ב"ש וב"ה דתרווייהו בחד לישנא תנו יחפור בדקר ויכסה וכשאמר רב יהודא והוא שיש לו דקר נעוץ מבע"י כך עולה על בית שמאי כמו שעולה על ב"ה מאין ביניהן אלא שבית שמאי מתירין לשחוט לכתחלה על סמך עפר קרקע ובית הלל אסרי אא"כ יש לו עפר מוכן שעפר החצר אינו מוכן כדפרישית במהדור' תנינ' אבל בדלא דקר נעוץ גם ב"ש אסרי משום דקא עביד גומא: