תוספות רי"ד על ביצה לט:

והכא במאי עסקינן למלאות מר מדידיה קא ממלא ומר מדידיה קא ממלא פי' אע"ג דלגבי מודדין אנו צריכין לברירה לגבי תחומין אין אנו צריכין לברירה דלגבי מודדין אוסרין זה את זה אפילו דליכא ברירה כגון הרחבה מבה"כ וכיוצא בהן שאין אחד קופד על חבירו בדריסת רגליו ואפ"ה כיון שיש לו בהן שותפות אוסר עליו וכן נמי במילוי מי הבור אע"ג דלא קפיד עליה במילוי הממים כיון שיש לו בו שותפות אוסר עליו אם לא נאמר דיש ברירה אבל גבי איסור תחומין כל מידי דקפיד עלוי כגון שותפת דבהמה וחביות אסור עלויה וכשחלקו ביו"ט אנו צריכין לטעם הברירה אבל מידי דלא קפיד עליו כגון הבור הזה שאין האחד קפיד במילוי חבירו אין זה אוסר על זה והרי הן כרגלי הממלא אפילו למאן דלית ליה ברירא ולגבי מודדין דוקא במים אמרינן ברירה אבל ברחבה של עיר ובית הכנסת לא אמרינן ברירה וטעמא דמילתא דבמים איכא למימר מדידיה קא ממלא ואין חלק לחבירו באותו הממים שמלא אבל ברחבה תוכל לומר דבמקום שדורס אין חלק לחבירו באותו מקום הילכך התם לא מהני ברירה ולגבי בור מהני אבל ר' אליעזר פליג על רבנן ואמר דאפילו ברחבה דבית הכנסת אית ברירא ושרי כדתנן בנדרים בריש פ' השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס לחצר ר"א בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו:

מי שהיה פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו פי' אפילו למ"ד כרגלי המפקיד יש להם אלפים אמה לכל רוח דלא אמרינן כרגלי המפקיד או כרגל נפקד אלא על יותר מאלפים אמה דהיא ע"י עירוב אבל באלפים של עיר ומשעה שהפקידם אצל אותה העיר וקנה שביתה שם יש להן אלפים אמה לכל רוח מש"ה תני לא יביאו לו מפירותיו דדוקא אצלו לא יביאו להוציאם לחוץ לאלפים אמה של עיר אבל לאלפים אמה שבעיר רשאים להוליכם ולא היא דדבר זה לא יתכן שיקנו שני שביתות אצל המפקיד ואצל השומר אלא ודאי אם כרגלי המפקיד הם לא יזיזם השומר ממקומם אבל הכא הא קבל עילויה פי' המורה דאילו רבי לא פליג אלא בדלא פריש אלא עול סתמא אמר ליה וסבר רבי עול ונטר את קאמר ליה אבל מפקיד פירות דהכא אלו בסתמא עסקינן אל אבדקביל עליה שירותא ואינו נראה לי לחלק ולומר דהתם בסתם והכא במפרש דאטו כן הוה ליה לימימר הכי במאי עסקינן דקביל עילויה נטירותא אלא ודאי ה"נ בסתמא איפקוד גבי הכי התם ואפ"ה לא דמי דע"כ לא מימר רבי אלא גבי ניזקין דבסתמא לא קביל עלי' נטירותא שאע"פ שהרשהו להכניס לא קביל עליו שמירת ניזקיו אבל לענין שביתה הא קביל עילוית שיכנוס פירותיו לביתיה וכיון שנתרצה להכניסם לביתו קנה שביתה אצלו ואצל תחומין שביתת התחומין לניזקין: