תוספות רי"ד על בבא מציעא סד.

ההולך לחלוב את עזיו כו' פי' אע"ג דתני ההולך לחלוב את עיזיו אין פירושו שאמר לו מה שעיזי חולבות היום מכור לך דא"כ מ"ש רישא ומ"ש סיפא אע"פ שא"ל כך וכך מכור לך יהא מותר שהרי יש לו החלב ורשאי לפסוק עליו אע"פ שלא יצא השער כדתנן לקמן הי' תחלה לקוצרים כו' א"ו ה"פ מה שעזי חולבו' היום ועד כל חדש א' שאין כל החלב בעולם אלא בכל יום עביד דאתי ומה יש בין רישא לסיפא בריש' דאמר מה שעזי חולבות עד חדש ימים או עד זמן פלו' מכור לך מותר שלא קצב לו כך מדות בדינר אלא כך א"ל בין רב בין מעט מה שעזי חולבות עד זמן פלו' יהא מכור לך בכך וכך דינרים זה היא מותר שקנה ממנו במזל בין רב בין מעט. וזה דומה לאדם שאומר לחבירו מה שכרמי עושה יין בשנה זו אני מוכר לך בכך וכך. שהוא מותר כיון שיש לו ענבים בכרמו אלא עדיין לא הגיעו ליבצר וא"ת שמא יעשו הרבה יותר מן הדמים שנותן לו ונמצא בא לידי רבית בעבור שהקדים לו מעות. אין זה רבית שהרי יש לו ענבים בכרמו ואדם רשאי לזלזל בפירותיו היכא דיש לו אבל כשפוסק לו כך וכך מדות בדינר זה ודאי היא אסור כיון שעדיין לא יצא השער והוא אין לו כל החלב וכל היין שהרי עדיין הענבים לא נתבשלו. ואין בהן עכשיו היין אלא עתיד לבא לאחר זמן. ואע"ג דממילא קא אתי כיון דליתנהו אסור: