תוספות רי"ד על בבא מציעא קיב.

אומן קונה בשבח כלי והלואה היא כו' אי קשי' היכי אמרי' הכי דאי אומן קונה בשבח כלי דהוי הלואה והא אמרינן בפרק הגוזל עצים בה' נתן לחרש שידה תיבה ומגדל. לימא כתנאי עשה לי שירים וטבעות ואקדש אני לך כיון שעשה מקודשת דברי ר"מ וחכ"א אינה מקודשת כו' עד מאי לאו באומן קונה בשבח כלי קא מיפלגי דר' מאיר סבר אומן קונה בשבח כלי. ורבנן סברי אין אומן קונה בשבח כלי. אלמא אם אומן קונה בשבח כלי הויא מקודשת. ואי אמרי' דדהלואה היא הו"ל מקדש במלוה. תשובה הכא אמרי' דהויא הלואה שכשהיא מחזיר לו טליתו הוי כאלו מוכרה לו מפני שאומן קונה בשבח ומאמין לו מעותיו וכל מה שאדם מוסר לחבירו ומאמין לו תיקרי הלואה ולא שכירות ואינו עובר בבל תלין על הקפת המקח כי אם על הקפת השכירות. אבל התם לגבי אשה בנתינת הכלים שנותן לה האומן היא מתקדש' לו מיד ואין שם הקפה ומה שאמרנו שם אומן קונה בשבח כלי כדי להוציאו מדין שכירות משום דאמרי' התם ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף כל פרוטה פרוטה דעביד חייבת למיפרעי' והו"ל מלוה גבי' וכי יהיב לה כלים הויא לה כמקדש במלוה להכי אמרי' אומן קונה בשבח כלי דלא מחייבא לי' מידי עד דיהיב לה כלים. וכי יהיב לה הויא מקודשת באותו השבח שנותן [לה] ואין שם הלואה. אבל הכא כשמחזיר לו כליו לבעה"ב ומאמין לו בודאי הויא הלואה ואי אמרת דשכירות הוא הויא לה הקפה דשכירות והי' עובר עליו: