תוספות רי"ד על בבא מציעא קח.

נהרדעי אמרי א פי' משום דינ' דבעל מיצר' מסלקי' לי'. ראיתי כתוב לרבי' תם שפסק שאין דין מצרנות אלא בשדות. ולא בבתים. שכל ההלכה אינה מיירי אלא בשדות ומשום טעמא דמחרישה ודוקא (שדות דשכיחי) למזבן אמרי' ללוקח ועשית הישר והטוב אבל בתי דלא שכיחי למזבן. דלא עבוד אינש דזבין דירתי' לא אמרי' בהו ועשית הישר והטוב. ואם איתא דבכל מילי אית בהו דינא דבעל מיצרא כי איפסק משוניתא וריכבא דדיקלי גופייהו א"ו אין דין בר מיצרא נוהג אלא בשדה בלחוד. ואינו נ"ל דהשתא בשכינות שדה קפדי אינשי. ואמרי' בהו ועשית הישר והטוב. כ"ש בשכינות בתים דאמרי' טוב שכן קרוב מאח רחוק. ואי משום דלא שכיח לי' ללוקח ביתא למזבן אין זו טענה דהא דארעא דחד ובתי דחד אמרי' דמארי ארעא מצי לעכב אמארי ביתא. ואם איתא לימא לוקח לא שכיח לי ביתא למזבן. אלא אפ"ה מסלקי' לי' ולא חיישי' להאי טענה. ומאי דאיסתייע ממשוניתא וריכבא דדיקלא לא הויא סייעתא דודאי שדה ובית דחשיבי תשמישין אית בהו דינא דבר מיצרא. אבל משוניתא וריכבא דדיקלי דלא חשיבי תשמישייהו ובשעה אחת אדם מלקט פירותיהן. אינן חשובין לדינא דבר מצרא. ועמ"ש ע"ז בתשובות ט"ו:

הכי אמרי נהרדעי משמי' דר"נ אין אונאה לקרקעות. ובפ' הזהב אמרי' אמר רב נחמן אמר חסא הכי פירש רב אמר אונאה אין להם ביטול מקח יש להן. והכא משמע דסבר ר' נחמן דאפילו ביטול מקח אין להן. יש לומר דההיא משמי' דר' אמי. וההיא משמי' דנפשיה: