תוספות רי"ד על בבא קמא צב.

יכול א פי' מעול' בדמים ת"ל רק. פי' האי דאמרי' דאילן סרק קודם לקוצו לאילן מאכל. אם הי' אילן סרק חשוב כגון שהיה א' ממיני ארזים שבמקום שעומדין שניהם מחוברין לקרקע הסרק והמאכל שוה הסרק לימכר יותר מפני שהי' קטן עדיין והיה עתיד להאריך ולהתעבות ואע"פ שאילן המאכל עושה פירות בכל שנה יותר שוה אילן סרק למכור בעודו נטוע מאילן מאכל יכול נקוץ הסרק קודם כדי שלא נשחית פירותיו של זה ת"ל רק שקודם נקוץ אילן מאכל שאין בו השחתת דמים כל כך ממה שנקוץ אילן סרק שיש בו השחתת דמים שלא הקפידה תורה על השחתת פירות אלא על השחתת דמים דהאי דקאמר דעץ סרק קודם לקוצו משום דסתמא דמילתא עץ מאכל חשיב מעץ סרק אבל אם היה הסרק חשוב כגון שהי' א' ממיני ארזים עץ מאכל קוד' לקציצה וה"ה נמי אם עץ מאכל שוה קורתו אם תקצינו יותר ממה ששוה למכור נטוע ופירותיו מותר לקוצו ואין שם בל תשחית שאע"פ שמפסיד פירותיו משביח הוא בדמים ואדמים קפדה רחמנא טפי מאכילת פירות ופתרון המורה אינו נראה לי:

שתים באשה שכבת זרע ולידה. פי' כמו שהאיש מזריע גם האשה מזרעת כדאמר מר איש מזריע לבן אשה מזרעת אדום ואמרי' נמי אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. ואם היתה נבעלת של בית אבימלך לאחרים האיש הי' מזריע וגומר תאותו והיא לא הית' יכולה להזריע ולגמור תאותה:

אלו הנכפלין בשמות. פי' שבעה הוכפלו שמותן עם יוסף והסר יהודה מהם ישארו חמשה. והמורה כתב בפרשה מפי בראשי' רב' שאותן שלא הוכפלו היו חלשים ופליג אתלמודן ואני חפשתי בבראשית רבה וכתבו כך ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים אמר ר' יהושע בר נחמי' אותו המפרשים במשנה תורה ויש לומר שעל הכפולין הוא אומר כמפורש בספרי ולא פליגי: