תוספות רי"ד על בבא קמא כו.

פיסקא אדם מועד לעולם:

ואמר רבה נפל מן הגג ונתקע כו' מה שהקשיתי על המורה במה"ק. דמפרש שנפל ברוח מצויה ופרישי' התם דהיה ישן בראש הגג גרסינן אינו כלום. דאי ישן גרסינן מאי אריא בראש הגג אפילו בביתו נמי לא קנה כדאמרינן בריש פרק הבא על יבמתו. אמר רב יהודא ישן לא קנה ביבמתו ומקשי ליה ממאי דתניא בין ער בין ישן ומוקי לה רב אשי כגון נים ולא נים תיר ולא תיר. ותו דהתם מוכח בפירוש דל"ג ישן דאמרינן התם אונס דמתניתין היכי דמי אילימא שאנסוהו גוים והאמר רבא אין אונס בערוה שאין קישוי אלא מדעת ואלא בישן והאמר רב ישן לא קנה בימתו ואלא בנתקע והאמר רבה נפל מן הגג ונתקע חייב בארבעה דברים וביבמתו לא קנה. הא לך בפירוש דל"ג במילתיה דרבה ישן. והאי דהדר אמר נפל מן הגג בין ברוח מצויה בין ברוח שאינה מצויה דברישא פירש דין היבמה והדר פי' דין הניזק וד' דברים והבשת כשנתהפך: