תוספות רי"ד על בבא בתרא צז.

שמרים של תרומה ראשון ושני אסור כו' פירש דוקא בשמרים דתרומה ומעשר שני וקדשי' מחמרינן דאע"ג דרמא תלתא ואתא תלתא אסירי דמשו' קדושתן מחמירינן עלייהו אבל שמרים דטבל דינן כחרצנים דהיכא דרמו תלתא ואתא תלתא דכ"ע לא פליגי דשרי והיכא דרמי תלתא ואתי תלתא ופלגא הוי' פלוגתא דר' יהודא ורבנן דר' יהודא אסור ורבנן שרי ואי קשיא והרי הטבל אוסר שלא במינו בנותן טעם דהוי בששים ונהי גבי חרצנים איכא לתרוצי כדתרצינא בפ' הכל שוחטין משום דלעולם לא הוי יין בעינו אבל גבי שמרי' דהוה יין ואח"כ נבלע בשמרים אמאי אמרי' דבטל פלגא בשיתא פלגי. תשובה גבי שמרים נמי אע"ג דהוי יין מעיקרא כיון שנבלע בשמרים דתו לא חזי לשתייה בטל מתורת טבל שהשותה שמרים של טבל אינו במית' דלא חזי לשתייה ומיהו אי הוה מתמצה מינייהו פורת' חמר' בעיני' הוה אסר במיא עד ששים אבל השת' דלא נפק אלא בתערוב' מים כל כמה דלא נפק מיני' ריבע' שיתן טעם במים הרי הוא בטל לגמרי ודמי ההוא לשמן של תרומה המובלע בדופני הכד דתנן שאם נוטף שלשה טיפין נותן לתוכה חולין ואע"פ שיש שם שמן ראוי להתמצות ואותו השמן הי' חשוב מתחלה כיון שנבלע בדופני הכד בטל הוא ומותר להשים חולין באותו כד ולבטל לההיא שמן דתרומה המובלע בתוכו ואם הרכינה ומצית הרי הוא תרומה ואסור להרבות עליו חולין ולבטלן והה"נ אמרי' בהני שמרים שהיין מובלע בתוכן:

כדרך שאמרו לענין איסורן כך אמרו לענין הכשרן כמה נכונו דברי רבי' יצחק זצוק"ל שפירש של תרומה להכשיר תרומה ושל הקדש להכשיר הקדש ולא חולין והלשון מסייעו שאמר הכשירן ולא הכשר סתם דאטו משום קדושת תרומה ומעשר יהי' חשוב יין להכשיר את הזרעים א"ו לא אמר אלא להכשיר תרומה ומעשר שחשוב אצלן יין וכולי האי הוי חומרא דרבנן: