תוספות רי"ד על בבא בתרא פא.

(יא) ר"מ אומר קנה קרקע כ' ר' יצחק בתוספותיו השתא אית לן למימר דר"מ סבר מוכר בעין יפה מוכר דהכי משמע לעיל דפלוגתא דר"ע ורבנן הוי במוכר ב' אילנות ותימא דבשום מקום אינו מזכיר אלא ר"ע ואינו נ"ל דבריו. דאין להוכיח מיכן דקסבר ר"מ כר"ע דטעמא דר"מ הכי משום דקסבר שני אילנות נמי שדה מיקרי וכל מה שאמרו רבנן בשלשה אילנות שהן חשובין שדה וקנה תחתיהן ובינהן וחוצה להן ר"מ בשני אילנות ור"ע נמי דפליג עם רבנן בשני אילנות ואמר דיש לו קרקע לאו דס"ל כר"מ דההוא קרקע הוא מקום מטעתן בלבד שאם ימותו שיהא נוטע אחרים תחתיהן ואילו ר"מ סבר דקנה קרקע שתחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו הילכך אין להשוות סברתם יחד:

(יב) תנן התם הקונה שני אילנות בתוך של חבירו מביא ואינו קורא פי' אפי' למ"ד במוכר שדהו לפירות דמביא וקורא דקנין פירות כקנין הגוף דמי הנ"מ כשגוף השדה קנוי לו עד זמן פלוני כגון משכנתא שכיון שגוף השדה הוא ברשותו עד אותו הזמן אע"פ שאינו כ"א לפירותיו אמרי' קנין פירות כקנין הגוף דמי אבל הכא שאין הקרק' ברשותו אע"פ שהוא משועבד ליניקת אילנותיו אינו קורא:

(יג) ממאי מדקתני משנה יתירה כו' פי' דבשלמא לרבנן דאמרי מביא ואינו קורא איצטריך לאשמעי' דאע"ג דלא קנה קרקע ואינו קורא חייב להביא אלא ר"מ כיון דאמר הכא דקנה קרקע פשיטא ודאי דמביא וקורא ומאי איצטריך למתנייה א"ו מחייב היה אפילו בלוקח פירות מחוברין מאדם שבשוק והאי דקאמר מביא וקורא לרבנן קאמר להו וה"ק אע"ג דסבריתו דלא קנה קרקע אית לכו למימר מביא וקורא כדמחייבנא אנא אפי' בקונה פירות מן השוק:

(יד) לפי שלא קנה קרקע דברי ר"מ אדרבה מיכן מוכיח דר"מ לא ס"ל כר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר דא"כ גם באילן קנה מקום מטעתו דל"ש לר"ע בין אילן אחד לשני אילנות וקי"ל קרקע כל שהוא חייב בביכורים כדתנן בפ"ג דפאה א"ו כרבנן סבירא ליה ואם מת אין לו קרקע וטעמא בשני אילנות מפני שהן חשובין שדה מידי דהוה אשלש' אילנות לרבנן: