תוספות רי"ד על בבא בתרא פ.

(ט) אמר רב כהנא דבש בכוורתו אינו יוצא מידי מאכל לעולם. פי' בפ"ג דמס' טהרות תנן הרוטב והגריסין והחלב בזמן שהן משקה הרי אלו תחלה קרשו הרי אלו שניים. ותנן נמי ר"מ אומר השמן תחלה לעולם וחכ"א אף הדבש ר"ש שזורי אומר אף היין. פי' דוקא רוטב וחלב וגריסין אם קרשו יצאו מתורת משקה והן אוכלין אבל השמן והדבש והיין אע"פ שקרשו לעולם תורת משקה עליהן ולא תורת אוכלין ולפיכך אם נגע בהם אפילו ולד שני חזרו להיות תחלה כדין כל משקה. והשתא אמר רב כהנא אע"ג דדבש חשוב משקה ואע"פ שקרש הנ"מ כשהוציאוהו מן הכוורת וריסק החלות וסחט הדבש מהם אבל כשהוא בתוך הכוורת אינו יוצא מידי מאכל לעולם. ואע"פ שזב מן החלות כל זמן שעומד בתוך הכוורת תורת אוכל עליו ולא תורת משקה:

(י) זתים לקוץ מניח שתי גרופיות ראיתי מפרשים שקוצץ כל האילן ומניח סמוך לקרקע כשיעור שני אגרופין וכך פי' גם המור' בשילהי פרק מרובה דאמרי' התם וקוטמין נטיעה בכל מקום חוץ מגרופות של זית הקוצץ זיתיו לשרוף מניח שתי גרופיות מלא שני אגרופין כדאמרי' בפ' המוכר את הספינה והן מחליפות ומוציאות בדין ומשם אסור לחברו לקטום נטיעה מפני שמפסיד את הגרופיות ואינו נ"ל זה הפת' דבכל דוכתא משמע גרופות ענף דומיא דיחורי תאנים וכדאמרי' בבראשי' רבה הכניס עמו זמורות ונטיעות וייחורים לתאנים וגרופיות לזתים ואין לפר' שהכניס עמו השרשים אלא ענפים דומיא דזמורות וייחורים. וה"נ הכי אית לן לפרושי שאינו נותן לו כל ענפי האילן אלא משייר לעצמו שתי גרופיות שיטע אותם סמוך לשורש והן יחליפו בדים ופארות. ומאי דאמרי' בברייתא הלוקח אילן מחברו מגבה מן הקרקע טפח וקוצץ הוא נותן שיעור כמה רוצה להניח ע"ג קרקע סמוך לשורש ובמתני' פירש שישייר לו מן הענפים ובברייתא פירש כמה ישייר לו סמוך לקרקע שאם ישייר לו שתי גרופיות בלבד ורוצה ליטע אותם לא יצליחו להיות אילנות עד זמן גדול וגם אם יניח הגזע סמוך לשורש ולא יותר לא יוציא בדים עד זמן גדול. הילכך נוטע הגרופיות סמוך לשורש ומתגדלים לזמן מועט ומאי דתניא בברייתא הלוקח אילן מחבירו מגביה מן הקרקע טפח וקוצץ גם הזית בכלל. ומאי דאמרי' בפ' מרובה פי' ר' נחום בזית כביצה. הוא מדבר באותו שרוצ' לקטום ענף א' מן הזית כדי לנוטעו דדוקא מגרופיות דזית אין קוטמין אבל מזית גדול קוטמין ולכשיבא לקטוף הענף אל יקטמנו עד הגזע אלא מניח כביצה שיחזור ויצמח: